SlideShare uma empresa Scribd logo

Electricity Demand Peak Complete

•
•
G
guest78d675
1 de 42
" ✽ " ✽ 2009 w w w . b o e l l . o r g . i l
‫3‬ ‫תקציר מנהלי‬ ‫7‬ ‫פרק א: הגדרת הבעיה בישראל‬ ‫7‬ ‫הגידול בביקוש לחשמל‬ ‫9‬ ‫שיא הביקוש לחשמל‬ ‫41‬ ‫השלכות השימוש בדלקי מחצביי‬ ‫51‬ ‫מגבלות קרקע והו‬ ‫71‬ ‫בידודה הפוליטי של ישראל בהיבט הסחר בחשמל‬ ‫71‬ ‫משמעויות‬ ‫81‬ ‫פרוט הפתרונות האפשריי‬ ‫91‬ ‫הורדת ביקושי השיא‬ ‫32‬ ‫פרק ב: כלי מדיניות קיימי בישראל‬ ‫32‬ ‫פסגה ניידת‬ ‫32‬ ‫השלה יזומה )הסדר דיזל גנראטורי (‬ ‫42‬ ‫השלת עומסי באמצעות ממסרי תת-תדר‬ ‫42‬ ‫תערי עומס וזמ‬ ‫52‬ ‫כשלי בהסדרי הנוכחיי‬ ‫62‬ ‫פרק ג: פתרונות מוצעי‬ ‫62‬ ‫הסברה וחינו‬ ‫72‬ ‫תמריצי כלכליי ותעריפי‬ ‫82‬ ‫הפנמת העלויות החיצוניות במחיר החשמל‬ ‫82‬ ‫תעו"ז ביתי‬ ‫03‬ ‫תערי מוזל לחסכני‬ ‫03‬ ‫תערי חשמל מדורג למשקי בית‬ ‫13‬ ‫סיכו‬ ‫23‬ ‫המלצות נוספות‬ ‫33‬ ‫עקרו תמרו המעבר הטכנולוגי‬ ‫43‬ ‫יצירת שוק ל'שלילו-ואטי ' לתגובה לביקוש )‪(DEMAND RESPONSE‬‬ ‫43‬ ‫מקורות מימו‬ ‫53‬ ‫סיכו ומסקנות‬ ‫83‬ ‫נספח : עקרונות תעדו צעדי היישו‬ ‫-1-‬
‫תקציר מנהלי‬ ‫הישראלי לאנרגיה את הבעיה האקוטית ביותר עמה מתמודד כיו‬ ‫בדו"ח זה מציג הפורו‬ ‫משק החשמל של ישראל: בעיית שיא הביקוש לחשמל, אשר עלולה לבוא לידי ביטוי בי‬ ‫היתר, בהפסקות באספקת החשמל למשק בשעות השיא. הדו"ח מדגיש את חומרת הבעיה‬ ‫והדחיפות שבקביעת אסטרטגיה לפתרונה, ומציע שורה של אמצעי מדיניות בה נית לנקוט‬ ‫על מנת להתמודד ע אתגר זה.‬ ‫רקע‬ ‫וההשלכות‬ ‫בנקודת מפנה משמעותית. משבר האקלי‬ ‫משק האנרגיה העולמי מצוי כיו‬ ‫הגיאופוליטיי‬ ‫מחצביי , נפט, גז טבעי ופח ; הסיכוני‬ ‫הסביבתיות של השימוש בדלקי‬ ‫מזרח‬ ‫לאנרגיה מצד מדינות דרו‬ ‫בסחר בנפט; העליות המתמשכות בביקושי‬ ‫הכרוכי‬ ‫– כל אלה יוצרי "סדר‬ ‫אסיה; כמו ג התנודתיות הגבוהה במחיר הנפט ובמחירי הדלקי‬ ‫חדש" בשוק האנרגיה.‬ ‫אלו במשק האנרגיה‬ ‫מדינת ישראל כמדינה מערבית מפותחת מושפעת א היא משינויי‬ ‫נוספי . הסיכו‬ ‫מורכבי‬ ‫ממגבלות ייחודיות, המציבות בפניה אתגרי‬ ‫העולמי, כמו ג‬ ‫העיקרי הניצב בפני משק החשמל של ישראל הינו מצב של חוסר יכולת – בטווח זמ של‬ ‫עשור עד שניי – להבטיח זמינות ואספקה תקינה של חשמל לכלל הצרכני בישראל. זאת,‬ ‫ייצור החשמל בניסיו לעמוד בביקושי‬ ‫בשל מגבלות אובייקטיביות על הרחבת מער‬ ‫הגדלי .‬ ‫האילוצי הייחודיי לישראל, המהווי מקור לסיכו משמעותי בהקשר זה הינ :‬ ‫1. הגידול המתמש בביקושי לחשמל, אשר צפוי להמש ג בטווח הארו‬ ‫2. מחסור חרי בקרקע להקמת מתקני ייצור חשמל חדשי‬ ‫3. בידודה של ישראל בהיבט הסחר בחשמל ע שכנותיה )"אי אנרגטי"(‬ ‫המדינה, תוכנ מער ייצור החשמל בישראל כ שיוכל לתת בכל עת מענה אמי‬ ‫מאז קו‬ ‫שעות היממה‬ ‫לביקוש לחשמל. ואול , הביקוש לחשמל אינו קבוע, אלא משתנה לאור‬ ‫בהתא להיק פעילות העסקית במשק ולמזג האוויר. שיא הביקוש השנתי לחשמל נרש‬ ‫אפוא לרוב במהל ימי ספורי בעונת הקי ובחור , בה שוררי תנאי מזג אוויר קיצוניי .‬ ‫הצור לתת מענה לביקוש לחשמל ג בשעות השיא, מחייב הקמת תחנות כוח אשר נדרשות‬ ‫בפועל לספק חשמל א ורק במש שעות ספורות בשנה. ייתכ ונית היה להימנע מהצור‬ ‫-2-‬
‫תחנות אלו, לו הייתה התפלגות הביקוש לחשמל מאוזנת יותר לאור שעות היו .‬ ‫להקי‬ ‫)עקומת ביקוש שטוחה(. ואול , יכולתה של ישראל להמשי במגמה זו ולהרחיב את כושר‬ ‫ייצור החשמל כ שיענה על ביקושי השיא, מוגבלת ביותר.‬ ‫להקמת‬ ‫גדולי‬ ‫הקרובי , תידרש ישראל להקצות שטחי קרקע בהיקפי‬ ‫בשני העשורי‬ ‫מתקני לייצור חשמל. זאת, בשל הצור להדביק את הצריכה הגוברת, ובפרט בכדי להבטיח‬ ‫אמינות אספקה מוחלטת בשעות שיא הביקוש הספורות. זמינות של קרקעות בהיק כזה‬ ‫להתגברות הקשיי‬ ‫האחרונות סימני‬ ‫נתונה בספק גדול, ולמעשה התרבו בשני‬ ‫לכ , שהמשק הישראלי יימצא‬ ‫אפוא סיכו ממשי ומחרי‬ ‫באיתור . קיי‬ ‫הסטאטוטוריי‬ ‫במשבר מערכתי בתחו אספקת האנרגיה.‬ ‫על מנת למנוע משבר זה באספקת החשמל, יש לפעול כבר בטווח הזמ הקרוב להורדת שיאי‬ ‫משעות שיא הביקוש לשעות השפל, יחד‬ ‫הביקוש לחשמל. זאת, באמצעות הסטת עומסי‬ ‫ע פעילות נרחבת להגברת החיסכו וההתייעלות בצריכת אנרגיה בכלל.‬ ‫את הבעיה‬ ‫נית לנקוט בטווח הזמ הקצר על מנת לצמצ‬ ‫בה‬ ‫העיקריי‬ ‫האמצעי‬ ‫כוללי :‬ ‫השוני‬ ‫1. פעילות להטמעת תודעת התייעלות וחסכו בקרב מגזרי הצרכני‬ ‫)משקי הבית, התעשייה והמגזר המסחרי( ובפרט להגברת המודעות לצור‬ ‫בצמצו צריכת החשמל בשעות שיא.‬ ‫על ממשלת ישראל לעודד שינוי בהתנהגות הצרכנית באמצעות פיתוח‬ ‫והפצת מידע.1 כמו כ , יש לעודד פיתוח מוסד "ממונה‬ ‫מערכות פרסו‬ ‫אנרגיה" בארגוני , אשר ינהל בצורה מושכלת את הביקוש לחשמל באותו‬ ‫ארגו .‬ ‫לשינוי התנהגות צרכנית. מדיניות התעריפי‬ ‫כלכליי‬ ‫2. הפעלת תמריצי‬ ‫המונהגת כיו ע"י הרשות לשירותי ציבוריי -חשמל. מיועדת בעיקרה להשגת‬ ‫יעילות כלכלית, קרי לחיוב מדויק ככל האפשר של הצרכני על פי עלויות הייצור‬ ‫השוליות. אנו סבורי כי בראייה רחבה של המשבר במשק האנרגיה, ובהתייחס‬ ‫עתידיי , יש לבצע מהפ בגישה זו ולהרחיב את השימוש בתערי‬ ‫לאתגרי‬ ‫ככלי לקידו ניהול הביקושי במשק. על מדיניות תעריפי החשמל לשלב שלושה‬ ‫עקרונות יסודיי :‬ ‫1‬ ‫כיו יכול הציבור ללמוד על מצב משק החשמל ברגע נתו רק באמצעות אתר האינטרנט של חברת החשמל.‬ ‫נית להשתמש באמצעי דוגמת מסרוני או אמצעי תקשורת נוספי .‬ ‫-3-‬
‫)א( תערי מדורג למשקי בית, כלומר – מחירו של כל קוט"ש בודד לצרכ‬ ‫הביתי יהיה גבוה יותר, כאשר יעבור הצרכ ס צריכה מוגדר )בדומה‬ ‫לתערי המדורג הנהוג במשק המי (.‬ ‫יחסי לפי שעות‬ ‫תערי‬ ‫)ב( במקביל, תוצע לכל צרכ האפשרות לשל‬ ‫והימנעות‬ ‫תעו"ז(. הפנמת דפוסי צריכה מושכלי‬ ‫היממה )תערי‬ ‫מצריכת חשמל רב בשעות השיא, תאפשר לצרכ ליהנות מחסכו‬ ‫זה, התקנת הציוד הטכני‬ ‫ניכר בחשבו החשמל, באמצעות תערי‬ ‫המאפשר זאת תעשה ללא עלות לצרכ .‬ ‫את העלויות‬ ‫הבסיסי לחשמל באופ שישק‬ ‫)ג( העלאת התערי‬ ‫החיצוניות האמיתיות הנגרמות למשק כתוצאה מייצור החשמל‬ ‫והשימוש בו.‬ ‫3. קביעת הסדרי מוסכמי בי חברת החשמל לצרכני המעונייני בכ , להשלת‬ ‫עומסי חשמל סלקטיבית בשעות השיא, בשליטה מרחוק על ידי חברת החשמל,‬ ‫בתמורה להטבות כלכליות לצרכ .‬ ‫אמצעי רגולציה שיאפשרו התפתחות שוק מקומי לספקי הפחתת‬ ‫4. יישו‬ ‫)‪ (negawats‬מנגנו זה יאפשר מת תגמול כספי‬ ‫ביקושי : שלילוואטי‬ ‫למוסדות ולמשקי בית על הפחתה יזומה בצריכת החשמל בשעות שיא הביקוש.‬ ‫בי היתר, תתאפשר הקמת חברות 'מרכזות' )‪ (aggregators‬אשר תוכלנה‬ ‫מספר גדול של צרכני , ו"למכור" הסטת עומסי‬ ‫להתקשר באופ פעיל ע‬ ‫והפחתת ביקושי בשעות השיא, במרוכז ובהיק משמעותי, בחזרה ל החשמל.‬ ‫במקביל לכל זאת יש לפעול בעוצמה רבה לפתח שוק של מת שירותי ניהול אנרגיה‬ ‫ציבוריי‬ ‫לארגוני‬ ‫ותעשייתיי , כמו ג‬ ‫מוסדיי , מסחריי‬ ‫והתייעלות אנרגטית לצרכני‬ ‫ופרטיי גדולי . בשוק זה יפעלו חברות ‪ ,(Energy Service Company) ESCO‬וג חברות‬ ‫– חברת החשמל(, אשר מובילות פרויקטי מסוג זה במדינות רבות‬ ‫אספקת החשמל )כיו‬ ‫בעול .‬ ‫בטווח הזמ הארו , על ממשלת ישראל לעודד גישת תכנו אדריכלי-פיסי מודעת אנרגיה. כמו‬ ‫ומכשירי‬ ‫כ יש לפעול לעידוד החלפת טכנולוגיות צריכה ישנות בסקטור הביתי )מזגני‬ ‫חשמליי ( ביעילות יותר.‬ ‫-4-‬
‫סיכו‬ ‫עלות אי-אספקת החשמל למשק גבוהה ביותר. לפיכ , הפחתת ביקושי השיא לחשמל‬ ‫לא יטופל הנושא בצורה יסודית‬ ‫אסטרטגי קריטי של מדינת ישראל. א‬ ‫הינה צור‬ ‫ספורות למשבר חמור‬ ‫ומושכלת, עלול הדבר להביא את ישראל בטווח של שני‬ ‫הכלכליי , הבריאותיי , התשתיתיי‬ ‫באספקת החשמל, שהשלכותיו בהיבטי‬ ‫והחברתיי -אנושיי עשויות להיות קשות.‬ ‫על מנת לטפל במשבר בצורה יעילה, יש צור קריטי בגיבוש אסטרטגיה ובריכוז סמכות‬ ‫ואחריות לקידו כלל נושאי אלו בידי גו שלטוני אחד, אפקטיבי ומקצועי, אשר יאפשר‬ ‫את הוצאת לפועל של הצעדי שהוזכרו לעיל, כמו ג אמצעי אחרי .‬ ‫אודות הפורו הישראלי לאנרגיה‬ ‫הישראלי לאנרגיה הינו עמותה ללא כוונת רווח, המקדמת משק אנרגיה בר קיימא‬ ‫הפורו‬ ‫לישראל.‬ ‫הפורו מגבש חזו כולל למשק האנרגיה הישראלי בשיתו מומחי , אנשי ממשל וכלכלה,‬ ‫אנשי אקדמיה‬ ‫חברי‬ ‫בנושא. במועצה הציבורית של הפורו‬ ‫וחברות העוסקי‬ ‫ארגוני‬ ‫ומומחי , אנשי תעשייה ועסקי , מהמובילי בתחו זה בישראל. אתגרי משק האנרגיה של‬ ‫דיו ציבורי מעמיק בנושא, ומביא לכ‬ ‫ומורכבי , דבר המקשה על קיו‬ ‫ישראל רבי‬ ‫פועל ליצירת שיתופי‬ ‫מעי הציבור. הפורו‬ ‫זה רחוקי‬ ‫שתהליכי קבלת ההחלטות בתחו‬ ‫פעולה בי השחקני השוני במשק החשמל, על מנת להביא למציאת פתרונות אפקטיביי .‬ ‫-5-‬
‫פרק א: הגדרת הבעיה בישראל‬ ‫וההשלכות‬ ‫בנקודת מפנה משמעותית. משבר האקלי‬ ‫משק האנרגיה העולמי מצוי כיו‬ ‫הסביבתיות של השימוש בדלקי מחצביי , נפט, גז טבעי ופח ; הסיכוני הגיאופוליטיי‬ ‫הכרוכי בסחר בנפט; העליות המתמשכות בביקוש לאנרגיה מצד מדינות דרו מזרח אסיה,‬ ‫"סדר חדש"‬ ‫– כל אלה יוצרי‬ ‫כמו ג התנודתיות הגבוהה במחיר הנפט ובמחירי הדלקי‬ ‫בשוק האנרגיה.‬ ‫מגמת השינוי באה לידי ביטוי בהתעוררות שוק האנרגיה המתחדשת ובהכנסת כללי משחק‬ ‫חדשי , כלכליי וסביבתיי למשק האנרגיה, בה צעדי להתייעלות אנרגטית ולניהול‬ ‫דרישה לשינוי באורחות חיי , והנהגת תרבות צריכת חשמל‬ ‫הביקוש לחשמל, כמו ג‬ ‫)ואנרגיה( אחרת.‬ ‫מדינת ישראל כמדינה מערבית מפותחת מושפעת א היא משינויי אלו במשק האנרגיה‬ ‫העולמי. אול , מעבר להיותה חשופה לבעיות ולסיכוני הנזכרי לעיל, מתאפיינת ישראל‬ ‫במגבלות ייחודיות, המציבות בפניה אתגרי מורכבי נוספי .‬ ‫הסיכו המרכזי הניצב בפני משק החשמל של ישראל הינה מצב של חוסר יכולת - בטווח זמ‬ ‫- להבטיח זמינות ואספקה תקינה של חשמל לכלל הצרכני‬ ‫בינוני, דהיינו עשור או שניי‬ ‫בישראל. זאת, בשל מגבלות אובייקטיביות על הרחבת מער ייצור החשמל, על מנת לעמוד‬ ‫בביקושי הגדלי .‬ ‫נית לציי מספר אילוצי מרכזיי בהקשר זה:‬ ‫1. הגידול המתמש בביקוש לחשמל, אשר צפוי להמש ג בטווח הארו‬ ‫2. מחסור חרי בקרקע להקמת מתקני ייצור חשמל חדשי‬ ‫3. בידודה של ישראל בהיבט הסחר בחשמל ע שכנותיה )"אי אנרגטי"(‬ ‫נמקד תחילה את המבט בכל אחת מהמגבלות הללו ובמשמעות .‬ ‫הגידול בביקוש לחשמל‬ ‫לחשמל, מעל ומעבר לעלייה‬ ‫בעשור האחרו ישנה מגמה מתמשכת של עליה בביקושי‬ ‫הממוצעת במדינות המתפתחות. בעשור זה העלייה הממוצעת בביקושי עמדה על %8.4‬ ‫בשנה )עליה של %26 בי 27002-7991(. בי השני 6002 ו-7002, העלייה בביקוש‬ ‫לחשמל הייתה גבוהה מממוצע זה, והגיעה א לשיעור שנתי של %4.6. על פי נתוני בלתי‬ ‫רשמיי , קצב הגידול בביקוש לחשמל במחצית הראשונה של שנת 8002 עמד על %8.5.‬ ‫2‬ ‫מקור: דוח סטטיסטי של חברת חשמל, 7002‬ ‫-6-‬
‫ביקוש מול יכולת זמינה‬ ‫005,21‬ ‫000,21‬ ‫שיא הביקוש עובר‬ ‫את יכולת הייצור‬ ‫005,11‬ ‫000,11‬ ‫005,01‬ ‫000,01‬ ‫005,9‬ ‫000,9‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫2102‬ ‫שיא הביקוש‬ ‫יכולת זמינה‬ ‫תרשי 1. הביקוש לחשמל בישראל מול כושר היצור המותק . בשנת 9002 צפוי שיא הביקוש‬ ‫לעבור את יכולת הייצור הזמינה.‬ ‫)מקור: "תוספת גנרציה לקי 9002", משרד התשתיות, הוצג בפני הועדה הארצית לתכנו ובנייה,‬ ‫7002/11(‬ ‫אמנ בעקבות המשבר הכלכלי העולמי התאפיינה המחצית השנייה של 8002 דווקא בירידה‬ ‫נמצא כי לאחר היציאה מהמיתו המשק מדביק את הפער‬ ‫דומי‬ ‫במקרי‬ ‫בביקוש, א‬ ‫וממשי במגמת הגידול.‬ ‫העיקרי לעליה הגבוהה בביקוש לחשמל בישראל הינו קצב גידול אוכלוסי גבוה,‬ ‫הגור‬ ‫בדומה לקצב גידול האוכלוסי במדינות מתפתחות, אליו מתלווה גידול בצריכת החשמל לנפש‬ ‫)כפונקציה של גידול התוצר לנפש(. בקצב הגידול הנוכחי, צפויה צריכת החשמל של ישראל‬ ‫לצמוח בעשור הקרוב בכ-%05, ואילו בתו 02 שנה צפוי הגידול בצריכה להגיע לכדי שיעור‬ ‫של %001 ביחס לערכה כיו 3 )כל זאת בתרחיש המתו לחיזוי הביקוש; בתרחיש הקיצוני‬ ‫הביקוש החזוי לחשמל עומד על שיעור כפול מזה(.‬ ‫בעשור החול , חלו עיכובי רבי בתהלי הרחבת מער ייצור החשמל של ישראל, עד לכדי‬ ‫חשש מאי-יכולת לענות על הביקוש לחשמל בשעות שיא הצריכה )תרשי 1(. מבקר המדינה‬ ‫)מבקר המדינה, דו"ח שנתי 95ב( מצביע על מספר גורמי אשר הביאו לעיכוב בפיתוח משק‬ ‫החשמל. המבקר מציי כי בעשור האחרו לא הוקמו תחנות כוח בידי המגזר הפרטי )במחצית‬ ‫שנות התשעי החליטה הממשלה כי פיתוח משק החשמל יתבצע באמצעות השוק החופשי,‬ ‫3‬ ‫על פי: "תחזית הביקוש לאנרגיה 5202-2002", מתו תוכנית האב למשק האנרגיה, ד"ר ארז סברדלוב‬ ‫ואחרי , משרד התשתיות )3002(. תקציר: -‪www.mni.gov.il/NR/rdonlyres/4A4ACE57-7063-424D‬‬ ‫‪BF01-A0DF4694E272/0/tachazit_bikush_01_05.rtf‬‬ ‫-7-‬
‫חור‬ ‫קי‬ ‫תרשי 2. פיזור הביקוש לחשמל לאור היו בימי שיא הביקוש בחור ובקי . נית לראות כי שיא‬ ‫הביקוש מופיע לפרק זמ של מספר שעות בלבד.‬ ‫)מקור: דו"ח סטטיסטי של חברת החשמל, 6002(‬ ‫כאשר יצרני פרטיי יקימו תחנות כוח וחלק בייצור החשמל במשק, יחד ע רכישת חשמל‬ ‫ממדינות שכנות, יגיע עד לכדי %02 מכושר ייצור החשמל(.‬ ‫עד היו הוקמו תחנות פרטיות ספורות בלבד, אשר במרבית המקרי משמשות בלעדית את‬ ‫בעליה )לדוגמה, תחנת כוח הפועלת בצמוד למפעל תעשיה בעל צריכת חשמל גבוהה(.‬ ‫במקביל, חלו עיכובי בהקמת תחנות כוח נוספות על ידי חברת החשמל, בהתא לתכנית‬ ‫הפיתוח הרב-שנתית של החברה. בניסיו למנוע את המשבר, אישרה הממשלה תכנית חירו‬ ‫למשק החשמל, אשר מיועדת לביצוע בשני הקרובות, הכוללת הקמת מספר יחידות ייצור‬ ‫המופעלות גז טבעי וכ הוספת 2 יחידות ייצור קיטוריות )מבוססות פח ( באתר רוטנברג,‬ ‫4‬ ‫בסמ לעיר אשקלו .‬ ‫שיא הביקוש לחשמל‬ ‫אחד ממאפייניו של משק החשמל הינו התפלגות הביקוש לחשמל לאור שעות היממה‬ ‫)תרשי 2(. בשעות היו ובפרט בשעות העבודה, בעת שהפעילות הכלכלית במשק מצויה‬ ‫בשיא תפוקתה, גדל ג הביקוש לחשמל, ואילו בשעות הלילה, נרשמת ירידה בביקוש.‬ ‫לחשמל נרשמי‬ ‫מעונות השנה, כאשר שיאי הביקוש השנתיי‬ ‫השינוי בביקוש מושפע ג‬ ‫בימי הקי החמי ביותר, בשעות הצהריי , בה נדרש חשמל רב לצור הפעלת מזגני ,‬ ‫ובימי החור הקרי ביותר, בשעות הערב, עת מופעלי תנורי רבי ומכשירי חימו‬ ‫)תרשי 3(. שיא הביקוש השנתי לחשמל, שפרקו קצר ביותר, מהווה אתגר של ממש עבור‬ ‫מערכת החשמל, הנדרשת לפעול במלוא תפוקתה על מנת לספקו.‬ ‫4‬ ‫הקמת היחידה הפחמית הנוספת )‪ (D‬מותנית באישורה על ידי הועדה לתשתיות לאומיות )ות"ל(.‬ ‫-8-‬
‫שיאי הביקוש החודשיי , 6002‬ ‫000,01‬ ‫005,9‬ ‫000,9‬ ‫005,8‬ ‫000,8‬ ‫005,7‬ ‫000,7‬ ‫005,6‬ ‫000,6‬ ‫005,5‬ ‫000,5‬ ‫ינוא‬ ‫פבר‬ ‫מר‬ ‫אפר‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוג‬ ‫ספט‬ ‫אוק‬ ‫נוב‬ ‫דצמ‬ ‫בוקר‬ ‫ערב‬ ‫תרשי 3. פיזור הביקוש לחשמל לאור השנה. שיא הביקוש בשעות הבוקר מתקרב לגבול יכולת‬ ‫הייצור רק בחודשי אוגוסט וספטמבר, בעוד ששיא הביקוש בשעות הערב מתקרב לגבול כושר‬ ‫הייצור בחודש דצמבר.‬ ‫)מקור: עיבוד ע"פ דו"ח סטטיסטי של חברת החשמל, 6002(‬ ‫כושר הייצור‬ ‫למעשה, תכנו מערכת החשמל, מספר יחידות הייצור הנדרשות והיק‬ ‫המקסימאלי, כל אלה נקבעי בהתא לצור לתת מענה לביקוש הגבוה בשעות שיא אלו.‬ ‫מדובר בפרק זמ של שעות ספורות במש השנה, המוערכות בלא יותר מ- 001 שעות.5 נית‬ ‫לומר כי אלמלא תופעת שיא הביקוש, נית היה להסתפק במער ייצור חשמל מצומצ יותר,‬ ‫ולוותר על הקמת של מספר יחידות. חשוב לציי , כי כדי לספק את הביקוש הגבוה לחשמל‬ ‫בשעות אלו נאלצת חברת חשמל להקי יחידות ייצור נוספות, אשר ייתכ ונית היה להימנע‬ ‫6‬ ‫שעות היו‬ ‫מהצור להקימ , לו הייתה התפלגות הביקוש לחשמל מאוזנת יותר לאור‬ ‫)עקומת ביקוש שטוחה(.‬ ‫העיכוב בהרחבת כושר ייצור החשמל בישראל, הותיר 'רזרבה' נמוכה בכושר הייצור. כלומר,‬ ‫מערכת ייצור החשמל של ישראל מסוגלת כיו א בקושי, בשיא תפוקתה, לספק את שיא‬ ‫7‬ ‫הביקוש השנתי לחשמל.‬ ‫5‬ ‫הרשות לשירותי ציבוריי - חשמל מפעילה תוכניות לתמרו צרכני חשמל גדולי להסיט את צריכת החשמל‬ ‫שלה משעות העומס. בתכנית "פסגה ניידת", למשל )ראו עמ' 22 להל (, מוגדר כי שעות פסגה כאלו יהיו לא‬ ‫יותר מ-001 שעות בשנה.‬ ‫6‬ ‫למעשה, רזרבה נמוכה יכולה להביא לשעות קריטיות ג מחו לימי מזג האויר הקיצוניי בשנה, היות וחברת‬ ‫החשמל מוציאה יחידות לתחזוקה בעונות המעבר וארועי מזג אויר מפתיעי בעונות אלו יכולי להביא לעומס‬ ‫יתר ג כשהביקושי אינ מתקרבי ליכולת המותקנת התיאורטית.‬ ‫7‬ ‫מבקר המדינה מציי כי בשנת 5002 עמד שיעור הרזרבה על %1.0 בלבד בשעות השיא )מבקר המדינה,‬ ‫דו"ח 95ב עמו' 7911(. בשנת 7002 עמדה הרזרבה על %3.5, שג היא נמוכה ביותר. רזרבה זו מותנית‬ ‫בפועל ג בזמינות וכשירות המלאה של כלל יחידות הייצור במערכת.‬ ‫-9-‬
‫על מנת לתת מענה לשינוי בביקוש לחשמל לאור שעות היו ולשמור על אמינות האספקה,‬ ‫מנהלת חברת החשמל מדרג העמסה )ראו תרשי 4(. כלומר, תחנות כוח מסוימות פועלות‬ ‫ללא הפסק, על מנת לספק את עומס הבסיס )‪ ,(Base Load‬המייצג את הביקוש הבסיסי‬ ‫הממוצע. במהל שעות היו , כאשר עולה הביקוש לחשמל, נכנסות תחנות ייצור נוספות‬ ‫לפעולה.‬ ‫את עומס הבסיס מספקות לרוב התחנות הקיטוריות, כלומר, תחנות המבוססות על חימו‬ ‫מי באמצעות שריפות פח או גז, ליצירת קיטור, אשר מניע טורבינה המפיקה חשמל.‬ ‫הפעלת תחנות הקיטור והכנסת לשימוש אורכת מספר ימי , בשל פרק הזמ הנדרש לחימו‬ ‫החמי , ממנו מופק הקיטור. לפיכ , לא נית "להתניע" תחנות אלו‬ ‫ולקירור דוד המי‬ ‫בהתא לביקוש רגעי, וה משמשות לאספקת עומס הבסיס הקבוע.‬ ‫את המענה לעלייה בביקוש לחשמל לאור שעות היו , מספקות יחידות הייצור הסילוניות,‬ ‫גז‬ ‫יכולת‬ ‫יכולת‬ ‫סולר‬ ‫מזוט‬ ‫פח‬ ‫זמינה‬ ‫נקובה‬ ‫תרשי 4. מדרג ההעמסה על פי סוג הדלק ביו שיא הביקוש בקי 6002. תחנות הפח מספקות‬ ‫את עומס הבסיס, ע העליה בביקושי מופעלות תחנות הגז, המזוט ולבסו הסולר.‬ ‫)מקור: דו"ח סטטיסטי של חברת החשמל, 6002(‬ ‫המופעלות בסולר או בגז טבעי.8 יעילות של טורבינות אלו גדולה מאשר של אלו הקיטוריות,‬ ‫וה ניתנות להפעלה בהתראה של פרקי זמ קצרי ביותר.‬ ‫יש לציי כי הטורבינות הסילוניות המצויות בשימוש חברת החשמל נועדו לשימוש בגז טבעי,‬ ‫נוספי , נמוכה ביחס‬ ‫פליטת מזהמי‬ ‫אשר פליטת גזי החממה בתהלי שריפתו, כמו ג‬ ‫לדלקי אחרי )לפיכ נחשב הגז הטבעי לדלק "נקי"(. בשל העיכוב בהקמת תשתית הולכת‬ ‫באספקת הגז הטבעי ממצרי , מופעלות טורבינות אלו בחלק‬ ‫הגז הטבעי, ובשל עיכובי‬ ‫8‬ ‫חלק מיחידות ייצור אלו פועלות במחזור-משולב )מחז"מ(. טורבינות אלו דומות באופ פעולת למנועי סילו ,‬ ‫כאשר גזי הפליטה שלה מנוצלי א ה לחימו דוד מי ליצירת קיטור, המניע טורבינה נוספת )מכא הש‬ ‫'מחזור-משולב' היות ושתי הטורבינות משולבות באותו מחזור תרמודינאמי(‬ ‫-01-‬
‫בסולר ובמזוט, מ הדלקי המזהמי ביותר, הפולטי כמויות גדולות של גזי חממה ומזהמי‬ ‫נוספי בתהלי שריפת .‬ ‫בשעות שיא הביקוש לחשמל, לאחר‬ ‫חלקיקי ‪PM‬‬ ‫‪NOX‬‬ ‫2‪SO‬‬ ‫2‪CO‬‬ ‫סוג דלק‬ ‫שהופעלו כלל היחידות הקיטוריות‬ ‫10.0‬ ‫5.0‬ ‫20.0‬ ‫374‬ ‫גז טבעי‬ ‫לשימוש‬ ‫מוכנסות‬ ‫והסילוניות,‬ ‫51.0‬ ‫3.1‬ ‫3.2‬ ‫927‬ ‫מזוט‬ ‫טורבינות הסולר והמזוט, שיעילות‬ ‫80.0‬ ‫5.2‬ ‫5.2‬ ‫378‬ ‫פח‬ ‫שלה‬ ‫נמוכה ופליטת המזהמי‬ ‫21.0‬ ‫9.0‬ ‫8.0‬ ‫616‬ ‫סולר במחזור משולב‬ ‫גבוהה כאמור. עלות הפעלת‬ ‫90.0‬ ‫6.1‬ ‫1.1‬ ‫278‬ ‫סולר בטורבינות גז‬ ‫טורבינות הסולר והמזוט גבוהה,‬ ‫טבלה 1. פליטת מזהמי )גר' לקוט"ש מיוצר( לפי סוגי דלקי‬ ‫)מקור: דוח סביבתי של חברת חשמל, 7002(‬ ‫במחיר‬ ‫במלואה‬ ‫מכוסה‬ ‫ואינה‬ ‫לומר כי‬ ‫החשמל ולמעשה נית‬ ‫החשמל המופק מה מיוצר בהפסד.‬ ‫לייצור‬ ‫המשמשי‬ ‫של הדלקי‬ ‫השוני‬ ‫טבלה מס' 1 מפרטת את רמת פליטות המזהמי‬ ‫בפליטת‬ ‫משמעותיי‬ ‫חשמל בישראל, עבור קוט"ש אחד מיוצר. הטבלה מדגימה הבדלי‬ ‫שוני : ייצור חשמל באמצעות גז טבעי מביא לפליטת‬ ‫בעת השימוש בדלקי‬ ‫מזהמי‬ ‫חלקיקי בהיק נמו פי 21 מכמות המזהמי הנפלטי כתוצאה משריפת סולר, ופי 51‬ ‫מאלו הנפלטי בשריפת מזוט. תכולת תחמוצות הגופרית )2‪ (SO‬בגז הטבעי קטנה עד כדי‬ ‫פי 521 מאשר זו שבפח .‬ ‫מגזרי, כאשר מגזר‬ ‫5 מתאר את התפלגות צריכת החשמל בישראל בחת‬ ‫תרשי‬ ‫התעשייה, מגזר משקי הבית והמגזר המסחרי/ציבורי צורכי כל אחד כשליש מהביקוש‬ ‫הכולל לחשמל. מכא , שההתמודדות ע בעיית שיא הביקוש צריכה להתמקד במגזרי אלו.‬ ‫חלק משמעותי מצריכת החשמל ומ הגידול בצריכה נובע מבזבוז ומשימוש לא יעיל באנרגיה.‬ ‫או בסגנו‬ ‫לפגיעה ברמת החיי‬ ‫יש לציי כי נית להביא לחסכו בצריכה זו, מבלי לגרו‬ ‫החיי הנוכחי.‬ ‫-11-‬
‫צריכת החשמל לפי מגזרי - 6002‬ ‫מזרח י- והרש"פ‬ ‫%7‬ ‫שאיבת מי‬ ‫%6‬ ‫ביתית‬ ‫%13‬ ‫תעשייתית‬ ‫%22‬ ‫ישובי חקלאיי‬ ‫%4‬ ‫מסחרית ציבורית‬ ‫%03‬ ‫תרשי 5. התפלגות צריכת החשמל בחת מגזרי: תעשייה, צריכה ביתית והמגזר המסחרי/ציבורי‬ ‫מהוי את הנתח העיקרי בביקוש לחשמל, ולפיכ יש להתמקד בה .‬ ‫)מקור: עיבוד ע"פ דו"ח סטטיסטי של חברת החשמל, 6002(‬ ‫-21-‬
‫תרשי 6. התפתחות צריכת החשמל לפי מגזרי עיקריי באופ יחסי לצריכה ב-7991. נית לראות‬ ‫כי הצמיחה הגבוהה ביותר היתה במגזר המסחרי-ציבורי, ולאחריו בצריכה הביתית.‬ ‫)מקור: דו"ח סטטיסטי של חברת החשמל, 7002(‬ ‫תרשי מס' 6 מציג את התפתחות צריכת החשמל בי השני 7991 ל-7002, בחת מגזרי,‬ ‫ובאופ יחסי להיק הצריכה בשנת 7991. מ התרשי נית לראות כי הצמיחה בביקוש‬ ‫בשני אלו מקורה בעיקר מגזר המסחרי-ציבורי, ולאחריו בצריכת החשמל במגזר הביתי. יש‬ ‫לציי כי מסקר שנער בשנת 4002 עבור המשרד להגנת הסביבה9 עולה כי עיקר הגידול‬ ‫בביקוש לחשמל במשקי הבית ובמגזר המסחרי נובע מ הגידול המשמעותי בשימוש באמצעי‬ ‫מיזוג אויר משנות ה-0991 ואיל .‬ ‫השלכות השימוש בדלקי מחצביי‬ ‫לשימוש בדלקי מחצביי )פוסיליי ( להפקת אנרגיה השלכות שליליות על הסביבה, דוגמת‬ ‫פגיעה בבריאות הציבור ובתשתיות. עלות של נזקי אלו מתווספת למחיר הדלקי ולעלות‬ ‫תפעול יחידות הייצור, ומכונה עלות 'חיצונית' שכ עלות זו, הנלוות לתהליכי ייצור והולכת‬ ‫החשמל, אינה כלולה במחיר אותו משל הצרכ הסופי.‬ ‫לדוגמה, נזק למבנה כתוצאה מפגיעת חלקיקי הנפלטי מארובות תחנת כוח סמוכה, אינו‬ ‫נכלל בצורה ישירה בתערי החשמל. היות ושיפו המבנה יתבצע באופ נפרד ועל חשבו‬ ‫בעל הנכס )או משל המיסי (. מהווה עלות השיפו חלק מהעלות הכוללת למשק של ייצור‬ ‫החשמל.‬ ‫9‬ ‫"סקר מיזוג אויר בישראל, פוטנציאל חיסכו ומדיניות מימוש", דר' אופירה איילו ואחרי , מוסד שמואל נאמ‬ ‫)4002(.‬ ‫852=‪http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=590&parent_fid=490&iid‬‬ ‫7‬ ‫-31-‬
‫01‬ ‫נית לציי מספר תחומי המושפעי מייצור החשמל ומהווי עלות חיצונית לתהלי הייצור:‬ ‫1. בריאות הציבור: לייצור החשמל השפעות שליליות מובהקות על בריאות האד . גזי‬ ‫שוני הנפלטי בתהלי שריפת הדלקי , כגו תחמוצות גפרית וחנק , כמו ג‬ ‫חלקיקי פיח, נקשרו להשפעה שלילית על בריאות הציבור; תחמוצות הגפרית‬ ‫לעלייה‬ ‫ותחמוצות החנק נקשרו בבעיות נשימה בעוד שחלקיקי הפיח קשורי‬ ‫בתחלואה בסרט . יצויי , כי לאספקת החשמל בשעות שיא הביקוש נודעת השפעה‬ ‫באמצעות‬ ‫שלילית חזקה בהקשר זה, היות וייצור החשמל בשעות אלו מתבצע ג‬ ‫טורבינות סולר מיושנות ומזהמות ביותר.‬ ‫2. פגיעה בתשתיות: תחמוצות החנק הנפלטות בתהלי ייצור החשמל גורמות לבלייה‬ ‫מואצת של מתכות ואילו תחמוצות הגפרית מביאות לעלייה בחומציות מי הגשמי‬ ‫)'גש חומצי'(. תופעות אלו גורמות להוצאה מוגדלת על תחזוקת מבני ותשתיות.‬ ‫3. תהלי ההתחממות הגלובלית: לייצור החשמל מדלקי מחצביי תרומה‬ ‫משמעותית למשבר האקלי ולהתחממות הגלובאלית, בשל פליטת כמויות גדולות‬ ‫של פחמ דו חמצני, מתא , וגזי חממה אחרי בתהלי שריפת הדלקי .‬ ‫כאמור, מלבד ההשפעות החיצוניות השליליות של ייצור החשמל מדלקי מחצביי , כפי‬ ‫שפורטו לעיל, לצור לתת מענה לביקוש הגבוה לחשמל בשעות השיא, השלכות נוספות‬ ‫וייחודיות דוגמת הצור בשטחי קרקע נוספי להקמת מתקני ייצור חדשי , וניצול נמו‬ ‫של ההו המושקע בהרחבת כושר הייצור.‬ ‫מגבלות קרקע והו‬ ‫הקצאת קרקעות לצור הרחבת כושר הייצור מהווה מגבלה קשה על פיתוח משק החשמל.‬ ‫ישראל היא המדינה הצפופה במערב, מדינה קטנה העניה במשאבי קרקע, ואילו הקמת‬ ‫תחנות כוח חדשות מצריכה שטחי קרקע נרחבי , עובדה ההופכת את סוגיית הקרקע‬ ‫למהותית בהקשר זה.‬ ‫מאז קו המדינה, התמקדה התפיסה השלטת בתכנו מער ייצור החשמל בישראל בצור‬ ‫לתת מענה מובטח ואמי לביקוש לחשמל במשק, בכל היק ובכל זמ נתו . הגידול בביקוש‬ ‫לחשמל נתפס כמשתנה כלכלי-חברתי בלתי תלוי )וא חיובי( אשר לכאורה "אינו מעניינו" של‬ ‫מתכנ משק החשמל.‬ ‫הנגזרת המיידית של תפיסה תכנונית זו הינה כי על כושר הייצור המותק לחשמל, לאפשר‬ ‫מענה תמידי לשיאי הביקוש החזויי .‬ ‫01‬ ‫לפרוט נוס ראו "עלויות חיצוניות לייצור אנרגיה", דויד שוגרמ , משרד התשתיות )0002(, וכ "עלויות‬ ‫חיצוניות של זיהו אוויר מייצור אנרגיה )חשמל( בישראל- דוח סופי 80/90/10", ניר קדמי ואחרי , משרד הגנת‬ ‫הסביבה )8002(,‬ ‫‪http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object‬‬ ‫‪&enDispWho=Articals^l1323&enZone=External_costs‬‬ ‫-41-‬
‫תכנו משק החשמל של ישראל מתבצע לפרק זמ עתידי של כעשור. לפיכ , חייב כושר‬ ‫לשעות השיא בטווח‬ ‫ביותר החזויי‬ ‫הייצור המתוכ לתת מענה לאומדני הצריכה הגבוהי‬ ‫שני זה, משמע הקמת יחידות ייצור חדשות בהיק המרבי על פי הביקוש החזוי. בנוס ,‬ ‫תכנו המשק מחייב הוספת כושר ייצור א מעבר לזה הנדרש על מנת לעמוד בשיא הביקוש,‬ ‫אשר יהיה זמי כחלופה לחלק מוגדר מכושר הייצור הקיי , בזמ תקלה טכנית, בעת‬ ‫השבתת יחידות ייצור לצור תחזוקה שוטפת או בשל מגבלות אחרות )עתודה טכנית(.‬ ‫כאמור, תחזית הביקוש לחשמל בישראל בשני העשורי הקרובי , צופה גידול של כ-%05‬ ‫בביקוש בעשור הקרוב, וגידול של כ-%001 בביקוש בתו כ-02 שנה )כאשר בתרחיש‬ ‫כפול מזה(. מכא , שמדינת ישראל תאל לאתר‬ ‫הביקוש החזוי א‬ ‫הקיצוני יותר, היק‬ ‫ולהקצות משאבי קרקע בהיק דומה לזה המשמש את מתקני ייצור החשמל הקיימי . זאת,‬ ‫להבטיח‬ ‫החזויי , כמו ג‬ ‫על מנת לאפשר את הרחבת כושר הייצור ועמידה בביקושי‬ ‫עתודה טכנית.‬ ‫נוסי ונציי כי על פי תכנו משק החשמל כיו , משיקולי אסטרטגיי של זמינות הדלקי‬ ‫המיובאי , מופק עומס הבסיס בייצור החשמל בעיקר מתחנות כוח פחמיות. תחנות אלו‬ ‫מבוססות על קירור במי , ולפיכ נית להקימ על חו הי בלבד. מכא , שחלק משמעותי‬ ‫מעתודות הקרקע אשר ידרשו בעתיד לצור הקמת תחנות כוח חדשות, מצויות בשטחי חו‬ ‫יקרי מציאות.‬ ‫כיו‬ ‫בקרבת התחנות הכוח הקיימות של חברת החשמל מוגדרי‬ ‫שטחי הקרקע המצויי‬ ‫מופרי , ולכאורה נית יהיה בעתיד להקי בשטחי אלו תחנות כוח חדשות ללא‬ ‫כשטחי‬ ‫צור בהפרת שטחי קרקע נוספי , אול הדרישה להכפלת כושר ייצור החשמל בכל 02‬ ‫שני אינה בת-קיימא בעליל, ובטווח זמ של כעשור עד שניי , ימוצו שטחי אלו והקמת‬ ‫גרימת מפגעי‬ ‫למקומות יישוב, תו‬ ‫יחידות ייצור חדשות תוכל להתבצע רק בסמו‬ ‫סביבתיי וחברתיי .‬ ‫המחסור בעתודות קרקע בישראל, לצור הקמת מתקני ייצור חשמל חדשי עשוי להיות א‬ ‫חרי יותר. ההשלכות הסביבתיות השליליות של השימוש בדלקי פוסיליי לייצור חשמל‬ ‫אלו, מחייבת את‬ ‫פליטת גזי החממה כתוצאה משריפת דלקי‬ ‫והמגמה העולמית לצמצו‬ ‫ישראל להגדיל את חלקה היחסי של האנרגיה המתחדשת – ובעיקר אנרגיה סולארית –‬ ‫בתמהיל הדלקי ,. שטח הקרקע הבתולית הממוצע הנדרש לפיתוח כושר ייצור של קוט"ש‬ ‫בודד על בסיס מקור אנרגיה בת-קיימא מתחדשת, גדול בהרבה מ השטח הנדרש להקמת‬ ‫11‬ ‫כושר ייצור זהה באמצעות מתקני ייצור פוסיליי , וזאת כשמדובר במתקני ייצור מרוכזי .‬ ‫11‬ ‫בכדי לייצר 000,1 מגוו"ט בדלקי מחצביי יש צור בקמ"ר אחד, ע"פ הערכה גסה, בעוד שהפקת חשמל‬ ‫בהיק דומה ממתקני סולריי מרוכזי מצריכה כ-02 קמ"ר. להרחבה, ראו: "אנרגיה חלופית ושטחי‬ ‫פתוחי ", ד"ר עמית מור ואחרי , מכו דש"א )8002(.‬ ‫‪http://www.deshe.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/EnergyPaper.pdf‬‬ ‫-51-‬
‫ניצול ההו המושקע במערכת ייצור החשמל‬ ‫התפיסה הגורסת כי יש לספק את הביקוש לחשמל בכל רגע נתו , ובכלל זה שעות השיא,‬ ‫על נושא ניצול ההו המושקע במשק החשמל בישראל. העובדה שבחלק‬ ‫משליכה ג‬ ‫משמעותי מיחידות ייצור החשמל, נעשה שימוש לפרקי זמ קצרי ביותר במהל השנה,‬ ‫וזאת על מנת לתת מענה לשיא הביקוש לחשמל בלבד, מביאה לניצול נמו של ההו‬ ‫המושקע: שטחי האדמה נלקחו, יחידות הייצור נרכשו, הוקמו, ומתוחזקות בהשקעה כספית‬ ‫אדירה למשק, כל זאת בהמתנה לשעות העומס הספורות, כאשר הו זה מנוצל ביתרת הזמ .‬ ‫מכא שהתפלגות עקומת הביקוש לחשמל מביאה לבזבוז אדיר של משאבי לאומיי .‬ ‫"יישור" עקומת הביקוש והסטת העומסי משעות השיא לשעות שפל, מאפשר היה לניצול‬ ‫יעיל יותר של ההו , ומפחית את עלויות ייצור החשמל הריאליות בישראל.‬ ‫בידודה הפוליטי של ישראל בהיבט הסחר בחשמל‬ ‫באזורי רבי בעול מתקיימות כיו רשתות ענפות של סחר בחשמל בי מדינות, החוצה‬ ‫גבולות לאומיי , כאשר מדינות רבות רוכשות חשמל משכנותיה או מוכרת לה חשמל, ע"פ‬ ‫הביקוש. רשתיות זו מקנה גמישות רבה מאוד בהיבט התכנו הפיסי של תשתית ייצור והולכת‬ ‫החשמל, ומת מענה לביקושי השיא..‬ ‫ישראל, המוגבלת כאמור ביכולתה להרחיב את כושר ייצור החשמל בשל מחסור‬ ‫ואול‬ ‫במשאבי קרקע נעדרת כל קשרי סחר בחשמל ע שכנותיה. בקרב קובעי המדיניות רווחת‬ ‫ההנחה המדינית כי בעתיד הנראה לעי , קלושי הסיכויי להקי מערכת סחר בחשמל ע‬ ‫מדינות האזור. זאת, על א עתודות קרקע הגדולות המצויות, בעיקר בסיני ובמדבר הירדני,‬ ‫אשר היו יכולות לשמש לסחר מעי זה.‬ ‫משמעויות‬ ‫1. בשני העשורי הקרובי , תדרש ישראל להקצות שטחי קרקע בהיקפי עצומי‬ ‫בתו גבולותיה שלה, לצור הקמת מתקני לייצור חשמל. זאת, בשל הצור‬ ‫להדביק את הצריכה הגוברת, ובפרט בכדי להבטיח אמינות אספקה מוחלטת‬ ‫בשעות שיא הביקוש הספורות.‬ ‫ישראל נתונה בספק גדול, ולמעשה‬ ‫כזה בתו‬ ‫2. זמינות של קרקעות בהיק‬ ‫באיתור‬ ‫הסטאטוטוריי‬ ‫להתגברות הקשיי‬ ‫התרבו בשני האחרונות סימני‬ ‫קרקעות לצור זה.‬ ‫3. קיי אפוא סיכו ממשי ומחרי לכ , שהמשק הישראלי יימצא במשבר מערכתי‬ ‫בתחו אספקת האנרגיה.‬ ‫נזקיו ומחיריו של אותו משבר צפוי – א שלא יטופל כראוי על ידי מתכנני מדיניות האנרגיה‬ ‫של ישראל – כוללי :‬ ‫-61-‬
‫4. נגיסה בשטחי פתוחי בעלי ערכי סביבתיי , חברתיי וכלכליי גבוהי - לצור‬ ‫הקמת מתקני לייצור חשמל.‬ ‫5. ירידה באיכות החיי במרחבי שוני , ה בשל התכערות ויזואלית, תדמית של "חצר‬ ‫אחורית" בישובי קרובי למתקני , נזקי רעש וסכנות בריאותיות.‬ ‫6. הפסקות חשמל בלתי מבוקרות ומתארכות בשעות שיא הביקוש, שיסבו נזק כלכלי‬ ‫כבד למשק, יגרמו תסכול רב בציבור וא עלולות לגרו לפגיעה בגו ובנפש.‬ ‫לפיכ , יש צור קריטי בגיבוש אסטרטגיה לטיפול במשבר זה, המאיי על יציבות מערכת‬ ‫החשמל של ישראל. להל נבח מספר נקודות מוצא, אשר עשויות לאפשר את ההתמודדות‬ ‫ע משבר זה.‬ ‫פרוט הפתרונות האפשריי‬ ‫ישנ מספר פתרונות אפשריי למצב המשברי שתואר:‬ ‫1. צמצו ההשפעות החיצוניות של תהליכי ייצור החשמל: מעבר לשימוש בדלקי‬ ‫נקיי יותר, שימוש באמצעי סינו מתקדמי של גזי הפליטה, ומעבר לשימוש‬ ‫באנרגיה מתחדשת בת-קיימא – כל אלו יכולי לתרו לצמצו ההשפעות החיצוניות‬ ‫הנלוות לייצור החשמל החשמל בישראל. ואול , לתהליכי אלו נלוות מספר השלכות‬ ‫בה עלייה במחיר החשמל – ובכ השפעה רוחבית על המשק הישראלי ועל כושר‬ ‫התחרותיות של הכלכלה הלאומית בשווקי הגלובאליי , ובנוס , שימוש באנרגיות‬ ‫מתחדשות יגרור עלייה בצרכי הקרקע, וכ נחמיר את מצוקת הקרקע הקשורה‬ ‫בתשתיות אנרגיה.‬ ‫2. איתור עתודות קרקע נוספות, ובהיק משמעותי, לצור הקמת אתרי ייצור חדשי ,‬ ‫את ביקושי השיא‬ ‫ייצור בעל הספק מרבי, התוא‬ ‫באופ שיאפשר פיתוח מער‬ ‫החזויי לחשמל. היות ומדובר בשטחי קרקע בהיק כפול מזה המשמש כיו לייצור‬ ‫חשמל, וא יותר מכ , אשר בחלקו יהיה מצוי על חו הי (, הניסיו לנצל שטחי‬ ‫קרקע מופרי להקמת מתקני ייצור כמו ג גגות מבני לייצור חשמל מתאי פוטו-‬ ‫וולטאי , לא יוכל לספק את הביקוש. פתרו הגיוני לבעיה הינו יצירת יחסי סחר‬ ‫שברשות‬ ‫זמיני‬ ‫המדינות השכנות על מנת לאפשר שימוש בשטחי‬ ‫בחשמל ע‬ ‫)סיני, המדבר הירדני( לצור הקמת מתקני ייצור חשמל, אשר בחלקו יימכר ג‬ ‫לישראל. פתרו זה תלוי בגורמי חיצוניי רבי , שבעיקר התפתחות אווירה‬ ‫גיאופוליטית ומדינית שתאפשר זאת, גורמי שהדיו בה חורג ממסגרת דו"ח זה.‬ ‫3. הורדת ביקושי השיא לחשמל בישראל באמצעות התייעלות אנרגטית, חסכו‬ ‫והסטת עומסי משעות שיא הביקוש לשעות השפל.‬ ‫הגורמי הממשלתיי האמוני על תכנו ויישו מדיניות האנרגיה בישראל חייבי להבטיח‬ ‫כי יישמר לאור שני ארוכות איזו מושכל בי הצור לספק אנרגיה חשמלית אמינה ובטוחה‬ ‫21‬ ‫לבי‬ ‫למשק, ובי מחירה הסביבתי של מדיניות זו. המתח המחרי בי הביקושי העולי‬ ‫21‬ ‫יש לציי שלחברה הישראלית יש עניי רב בהמש המגמות שבגינ עולי הביקושי – עלייה ברמת החיי‬ ‫וגידול האוכלוסייה – א על פי שבטווח הארו מגמות אלה אינ בנות-קיימא‬ ‫-71-‬
‫ולהוות אתגר למשק החשמל של ישראל,‬ ‫צפוי להמשי‬ ‫משאבי קרקע וסביבה האוזלי‬ ‫לאור שני ודורות.‬ ‫פתרו בעיות אלו מחייב גישה מושכלת, אשר תעלה את משק האנרגיה של ישראל על פסי‬ ‫של פיתוח בר-קיימא. ההכרה בחשיבות תפיסת הקיימות הולכת ומשרישה בעול המפותח,‬ ‫שצוינו לעיל,‬ ‫והיא מחויבת המציאות. אי ספק, כי פעולה משולבת בשלושת המישורי‬ ‫האנרגיה ושימור‬ ‫להעלאת ישראל על מסלול הקיימות, לפחות בכל הקשור לתחו‬ ‫תתרו‬ ‫השטחי הפתוחי .‬ ‫הורדת ביקושי השיא‬ ‫לאור האמור לעיל, ישנו הכרח ברור ואקוטי, לפעול על מנת להוריד את הביקוש לחשמל‬ ‫בישראל, ובפרט, להורדת שיא הביקושי .‬ ‫יש להבהיר כי ישנה חשיבות רבה לכשעצמה, ג להורדת הביקוש הכולל לחשמל,, על מנת‬ ‫לצמצ את זיהו הסביבה והשגת חסכו כלכלי. אול , בזבוז הקרקע וההו , כמו ג הזיהו‬ ‫הרב הנגר עקב הפעלת יחידות הייצור בסולר ומזוט, ה תוצרי של המענה הנית בשעות‬ ‫להורדת‬ ‫אלו בעיקר באמצעות צעדי‬ ‫שיא הביקוש לחשמל. נית להשיג חסכו במשאבי‬ ‫ביקושי השיא.‬ ‫נית לחלק את השיטות לצמצו הביקוש לחשמל בשעות השיא למספר קטגוריות:‬ ‫1. התייעלות אנרגטית: הורדת עקומת הביקוש לכל אורכה, לדוגמה, באמצעות עידוד‬ ‫השימוש במכשירי חשמל יעילי או בבחינה מתמדת של הצרכי מול התוצרי של‬ ‫)‪ (Building management systems‬ה‬ ‫מכשירי החשמל. מערכות לניהול מבני‬ ‫דוגמא למערכת דינאמית המתאימה בכל רגע את עוצמות המיזוג, התאורה, החימו ,‬ ‫השאיבה, וכד' לצרכי הנקודתיי , ובכ מאפשרת צמצו בצריכת האנרגיה הכוללת‬ ‫צריכת‬ ‫של הבניי בכל שעות היו . המוקד בהתייעלות אנרגטית הוא בצמצו‬ ‫האנרגיה ולכ ההתייעלות נמדדת ביחידות אנרגיה, דהיינו קוט"ש. כאמור, עיקר‬ ‫משיאי‬ ‫המשבר נסוב סביב שיאי הביקוש ולכ נתמקד בדו"ח זה בהסטת העומסי‬ ‫הביקוש, ולא בהתייעלות אנרגטית כללית.‬ ‫2. הסטת עומסי : העברת ביקוש משעות שיא הצריכה לשעות פחות עמוסות, בכ‬ ‫ממותנות הבעיות שנמנו לעיל. המיקוד בהסטת‬ ‫ממותנת עקומת הביקוש ובהתא‬ ‫תימדד‬ ‫הינו בביקוש השיא הנמדד ביחידות הספק, אי לכ הסטת עומסי‬ ‫עומסי‬ ‫ביחידות הספק, דהיינו קילו"ווט או מג"ווט. נהוג להבדיל בי שתי שיטות עיקריות‬ ‫להסטת עומסי :‬ ‫א. ניהול ביקושי : ‪ .(DSM) Demand Side Management‬ביטול הדרישה‬ ‫הקיימי‬ ‫לחשמל בשעות העומס, למשל באמצעות הפעלת גנראטורי‬ ‫עקיפי , דהיינו‬ ‫נעשה באמצעי‬ ‫בחצרות מפעלי תעשייה. ניהול הביקושי‬ ‫דר תמריצי ותעריפי .‬ ‫-81-‬
‫ב. תגובה לביקושי : ‪ .(DR) Demand Response‬סוג דינאמי של ניהול‬ ‫ביקושי בו גו חיצוני )ספק האנרגיה או חברת ‪ (ESCO‬שולט באופ ישיר‬ ‫על צרכני החשמל ויכול לנתק עומסי לא קריטיי בשעות העומס. כ ,‬ ‫למשל, יכולה חברת חשמל לחבר אמצעי לא קריטיי , כגו מכונת כביסה,‬ ‫לקו נפרד, אותו נית לנתק מרחוק בשעת העומס.‬ ‫בכדי שההתייחסות למנגנוני לצמצו הביקושי תהיה משמעותית, יש לראות מנגנוני אלו‬ ‫כ"מקור אנרגיה" בפני עצמו. א הבעיה היא לגשר על הפער בי הביקוש להיצע, הרי שבניית‬ ‫תחנת כוח מגדילה את ההיצע, בעוד המנגנוני הנ"ל לצמצו ביקושי מאפשרי להגדיל‬ ‫את ההפרש בי ביקוש להיצע מבלי להגדיל את כושר הייצור. תוכניות התייעלות וניהול‬ ‫ביקושי בד"כ זולות יותר מאשר הקמת תחנות כוח בהספק דומה )הניסיו בארה"ב מצביע‬ ‫על עלות של 30.0$ לקוט"ש 'מיוצר' בהתייעלות אנרגטית או ניהול ביקושי , לעומת -60.0‬ ‫71.0$ לקוט"ש בתחנות כוח קונבנציונליות, ראו תרשי 7(, ה מורידות את צריכת הדלקי‬ ‫ופליטות הגזי ונית להפעיל תו זמ קצר. אמצעי אלו הכרחיי , בייחוד א מתייחסי‬ ‫פליטות‬ ‫למאמ העולמי לצמצו‬ ‫ברצינות להתחייבות עתידית של מדינת ישראל להצטר‬ ‫הפחמ .‬ ‫הגדלת ההיצע‬ ‫צמצו‬ ‫ביקושי‬ ‫תרשי 7 – השוואת עלות ייצור החשמל בעומסי מערכת שוני , אל מול עלות ההשקעה בפרויקטי של‬ ‫התייעלות אנרגטית, קרי עלות קוט"ש שנחס הצור לייצרו.‬ ‫מקור:‪Funding and energy savings from investor owned utility energy efficiency programs in California‬‬ ‫‪http://www.aceee.org/conf/07ee/ROSENFELD.pdf‬‬ ‫נבחי כי הקבוצות השונות מתאפיינות באמצעי מדיניות שוני : התייעלות אנרגטית נקבעת‬ ‫בחוקי , תקנות ותקני , מנגנוני ניהול הביקושי נשלטי בעיקר באמצעות תעריפי החשמל,‬ ‫ומנגנוני התגובה לביקושי נוצרי כאשר קיי שוק לחיסכו בחשמל. בהתא לכ מחולקות‬ ‫ג גזרות האחריות – משרד התשתיות הלאומיות מטפל בחוקי , התקנות והתקני , ולכ‬ ‫-91-‬
‫ציבוריי -חשמל אחראית לקביעת‬ ‫אחראי על נושא ההתייעלות, בעוד הרשות לשירותי‬ ‫התעריפי ה לחשמל וה לחיסכו בחשמל, ולכ אמורה לטפל במנגנוני הסטת העומסי .‬ ‫נושא ההתייעלות האנרגטית נמצא בטיפול, ולאחרונה א הוגש דו"ח רחב יריעה לממשלה‬ ‫על האפשרויות להתייעלות אנרגטית בישראל )א כי יישומו מתנהל באיטיות והתקצוב נמו‬ ‫לטיפול בשיאי‬ ‫)הרלוונטיי‬ ‫וניהול הביקושי‬ ‫מהדרוש(. מאיד , הטיפול בהסטת העומסי‬ ‫הביקוש( נופל בי הכיסאות ואינו מקוד בממשלה – משרד התשתיות אינו עוסק בכ כאמור,‬ ‫ואילו מנהל החשמל והרשות לשירותי ציבוריי -חשמל מטפלי בנושא באופ מינורי )ראו‬ ‫סקירה של התכניות הקיימות כיו והבעיות הכרוכות בה , להל (. זוהי מכשלה מהותית‬ ‫אחריות זה בכדי שהמלצות דו"ח זה‬ ‫בדר לטיפול בשיאי הביקוש ויש להסדיר תחו‬ ‫תהיינה אפקטיביות.‬ ‫את הפיתרונות נית לחלק ג על פי מש הזמ ליישו : מיידי, בינוני, וטווח ארו . בכדי‬ ‫לפתור את המחסור הנוכחי בחשמל יש להתמקד בפתרונות לטווח הקצר, א חייבי במקביל‬ ‫הבינוני והארו , אחרת נעמוד שוב בפני שוקת‬ ‫את הפתרונות לטווחי‬ ‫ג‬ ‫להתחיל לייש‬ ‫שבורה בעוד שני ספורות.‬ ‫המטרה המיידית: הפחתת הביקושי בשעות השיא )צהרי הימי החמי בשנה, וערבי‬ ‫הימי הקרי בשנה(. באופ תיאורטי הפחתת הביקושי בשיא נעשית באמצעות מנגנוני‬ ‫כלל חקיקה ותקינה‬ ‫בדר‬ ‫אלו דורשי‬ ‫והסטת עומסי . א אמצעי‬ ‫של ניהול ביקושי‬ ‫להפעיל מספר‬ ‫מורכבות האורכות זמ רב. בכדי לטפל במצב החמור בישראל כדאי ג‬ ‫מנגנוני של התייעלות אנרגטית כללית, הפועלי ג בשעות העומס וג בשעות השפל. יש‬ ‫להתמקד במנגנוני הניתני ליישו במהירות ובהשקעה יחסית נמוכה, וכ לתת מענה‬ ‫מיידי למשבר. היות ושיאי הצריכה קשורי בשימוש מוגבר במזגני )קירור בקי וחימו‬ ‫בחור (, הרי שמיקוד בהתייעלות אנרגטית במיזוג יביא לשיפור בעיקר בשעות שיא הצריכה.‬ ‫יתרונות נוספי – הפחתת הביקושי בשעות השיא, והתייעלות אנרגטית בכלל, יביאו למשק‬ ‫יעיל יותר, המייצר יותר בפחות תשומות, יקל לחצי פוליטיי וכלכליי בתקופה בה מחירי‬ ‫הדלקי תנודתיי , ויתמו בפיתוח שוק מקומי לטכנולוגיות התייעלות, שוק שימצא קוני‬ ‫31‬ ‫רבי בעול .‬ ‫משעות השיא.‬ ‫קיימת סתירה בי התייעלות אנרגטית והסטת עומסי‬ ‫יש לציי כי לעיתי‬ ‫למנגנוני מסוימי של הסטת עומסי יש מחיר אנרגטי – למשל, לתהלי אגירת קור בקרח‬ ‫)הפיכת מי לקרח בשעות השפל, ושימוש בקרח למיזוג בשעות השיא( יש איבודי חו‬ ‫הגורמי לכ שצריכת החשמל הכוללת תהיה גבוהה יותר מאשר במערכת מיזוג רגילה.‬ ‫31‬ ‫בארה"ב בלבד עמד שוק ההתייעלות האנרגטית ב-4002 על 003 מיליארד דולר, כאשר הצפי ל-0302 הוא‬ ‫של 007 מיליארד דולר. ראו: " ‪The Size of the U.S. Energy Efficiency Market: Generating a More‬‬ ‫‪.(2008) ACEEE ,"Complete Picture‬‬ ‫07062986=‪http://aceee.org/pubs/e083.pdf?CFID=3164052&CFTOKEN‬‬ ‫-02-‬
‫פרק ב: כלי מדיניות קיימים בישראל‬ ‫ישנ מספר כשלי שוק בתחו האנרגיה, א ע מספר תקנות רגולטוריות נית להפו כשלי‬ ‫אלו לתמריצי ולדרב פירמות בשוק להפו לסוכני אקטיביי הגורמי לצמצו הביקוש, ה‬ ‫בהתייעלות אנרגטית כללית, וה בניהול הביקושי והסטת משעות העומס.‬ ‫ציבוריי -חשמל‬ ‫על ידי הרשות לשירותי‬ ‫כיו‬ ‫המוצעי‬ ‫הנוכחיי‬ ‫להל פרוט ההסדרי‬ ‫להסטת עומסי :‬ ‫פסגה ניידת‬ ‫פסגה ניידת הוא תערי בו המחיר לאספקת החשמל במהל 001 שעות שנתיות בה עומס‬ ‫החשמל כבד ביותר, גבוה מאוד – פי 5.3 מתערי הפסגה הרגיל. בתמורה הלקוח זוכה‬ ‫בהנחה במחיר החשמל בשעות הפסגה והגבע בשאר השנה. ספק החשמל יתריע בפני‬ ‫הצרכ 4 שעות מראש על עליית התעריפי , והפעלת ימש לא יותר מ-4 שעות רצופות.‬ ‫מחיר כל קוט"ש במהל הפסגה הניידת נקבע מראש על בסיס ממוצע העלויות השוליות ב-‬ ‫001 השעות הקשות ביותר בשנה.‬ ‫הסדר זה הופעל לראשונה בגל הקור בינואר 8002.‬ ‫צרכ שיפחית את השימוש בחשמל בשעות השיא יקבל הנחה של %01 מהתערי )היה %4‬ ‫עד ינואר 8002(, צרכ שיפסיק לחלוטי את הצריכה בשעות העומס יקבל הנחה של %21.‬ ‫צרכ שיבקש להיכלל בהסדר א לא יעמוד בו ייקנס ב-%2.‬ ‫השלה יזומה )הסדר דיזל גנראטורי (‬ ‫הסדר זה מבוסס על הפעלה של גנראטורי פרטיי בשעות העומס, בתמורה מזוכה הלקוח‬ ‫על-ידי חברת החשמל עבור כל קוט"ש מיוצר, בהתא לתעריפי שעות המפורסמי באתר‬ ‫האינטרנט של חברת החשמל 42 שעות מראש.‬ ‫בנוס , חברת החשמל מחזיקה את הזכות להורות לצרכ להפעיל את הגנראטור בהתראה‬ ‫של ארבע שעות מראש. זכות זו תתאפשר בהיק של עד 001 שעות שנתיות, שבמהלכ‬ ‫יקבל הלקוח תערי תמרי גבוה במיוחד המחושב לפי עלות שולית בגובה 54 סנט לקוט"ש.‬ ‫יש לשי לב כי הסדר זה, על א שהוא מאפשר צמצו שיא הביקוש, וא גור לניצול טוב‬ ‫יותר של ההו במשק )שימוש בגנראטורי שג כ נמצאי בחצרות המפעלי (, הרי יש לו‬ ‫מונעי‬ ‫מפגעי רעש, וה‬ ‫יוצרי‬ ‫השפעות שליליות מבחינת איכות הסביבה. הגנראטורי‬ ‫בסולר, שהוא דלק מזה בפני עצמו, ובנוס לכ תחזוקת לקויה של הגנראטורי יכולה‬ ‫להביא לפליטה מוגברת של מזהמי . בעיה נוספת בהסדר זה היא כי אי מגבלה על הפעלת‬ ‫-12-‬
‫הגנראטורי א ורק ב-001 השעות הקריטיות בשנה ותמחור לקוי של הזיכוי לקוט"ש מביא‬ ‫צרכני להפעיל גנראטורי מאות שעות בשנה ובכ לגרו רווח כלכלי על חשבו ציבור צרכני‬ ‫משלמי (,‬ ‫במחיר הקוט"ש שכל הצרכני‬ ‫החשמל )הזיכוי על הפעלת הגנראטור מגול‬ ‫ולפלוט זיהו מיותר.‬ ‫השלת עומסי באמצעות ממסרי תת-תדר‬ ‫זהו מנגנו במודל 'תגובה לביקושי ' בו חברת החשמל יכולה לנתק מרחוק ובאופ אוטומטי‬ ‫אלא כמענה‬ ‫הביקושי‬ ‫בהסדר. בעיקרו הסדר זה אינו בא לצמצו‬ ‫שרשומי‬ ‫צרכני‬ ‫לשינוי מהיר בעומסי על רשת החשמל הגורמי לשינוי תדר הגנראטורי . הניתוק הינו לזמ‬ ‫קצר בלבד, המספיק למנהל המערכת לאז מחדש את הרשת על פי העומסי החדשי .‬ ‫לקוחות המצטרפי להסדר השלת העומסי מוכני להיות מושלי באופ אוטומטי מאספקת‬ ‫החשמל בעדיפות ראשונה, כאשר נוצרת חריגה בתדר במערכת. בתמורה ה נהני מהנחה‬ ‫בתערי החשמל החל עליה . ההשלה מתבצעת באופ אוטומטי וללא התראה, בכל פע‬ ‫שהתדר במערכת יורד מתחת לרמה מסוימות, באמצעות ממסרי המותקני ללקוחות‬ ‫בהסדר. בתמורה הלקוח נהנה מהנחה של %3 בתערי החשמל על כל הצריכה שלו,‬ ‫ומהבטחה כי לא יהיו במתקנו יותר מ-006 דקות אי אספקה בשנה )כולל ההשלות במסגרת‬ ‫ההסכ , לא כולל הפסקות מתוכננות(.‬ ‫המטרה היא לצר כ-006 מגוו"ט בהסכ , היק זה יבטיח שלא יתבצעו עוד השלות קווי‬ ‫אקראיות בשל ירידת תדר במערכת.‬ ‫תערי עומס וזמ‬ ‫הסדר תערי עומס וזמ )תעו"ז( מאפשר לגבות מהצרכני את העלות האמיתית של ייצור‬ ‫החשמל בשעות השונות של היו . הסדר זה מהוה את המנגנו הבסיסי לתמרו כלכלי של‬ ‫אלא‬ ‫משעות השיא לשפל, א ההסדר אינו מיועד להסטת הביקושי‬ ‫העברת ביקושי‬ ‫ומקבצי‬ ‫בעלויות הייצור. היות וכ , תחשיב התערי‬ ‫לחיוב מדויק כלכלית של הצרכני‬ ‫השעות נעשי על פי עלויות הייצור ולא כהיטל המיועד להסטת הביקושי . תעריפי התעו"ז‬ ‫חלי באופ מחייב על כל הלקוחות במתח-עליו ובמתח-גבוה ועל לקוחות במתח-נמו‬ ‫שצריכת החשמל השנתית שלה גבוהה מ-000,06 קוט"ש )תנאי אלו מכסי את הצרכני‬ ‫הגורמי לכ-%05 מהביקושי לחשמל,41 וכיו ישנו מהל להוריד את ס הצריכה השנתית‬ ‫בשימוש‬ ‫מחויבי‬ ‫החובה(. היות וכ משקי הבית אינ‬ ‫בכדי להרחיב את תחולת תערי‬ ‫בתעו"ז, בגלל שתערי תעו"ז אינו כדאי כלכלית לרוב משקי הבית רק מיעוט מבקשי לעבור‬ ‫לתערי זה. מעבר לכ , השתת עלות התקנת מונה התעו"ז על חלק מהצרכני ,51 ותשלו‬ ‫חדשי גבוה במעט עבור תעו"ז,61 מהווי ס כניסה, ולו רק פסיכולוגי, המרתיע חלק‬ ‫41‬ ‫ראו "ניהול ביקושי )‪ (DSM‬ואספקה, סיכו והמלצות דיו , פורו האנרגיה מס' 8", מוסד שמואל נאמ‬ ‫)7002(. ‪http://neaman.org.il/NeamanHeb/UpLoadFiles/DGallery/8122918364.pdf‬‬ ‫51‬ ‫בא שעו החשמל נמצא בתו הדירה, על הצרכ להעתיקו, על חשבונו, אל מחו לדירה.‬ ‫61‬ ‫לצרכ ביתי תשלו חדשי קבוע בס 21.51 שח, בעוד לצרכ תעו"ז התשלו הקבוע בס 03.12 )אתר‬ ‫חברת חשמל(‬ ‫-22-‬
‫מהמשתתפי הפוטנציאליי . יש לשקול שינוי התקנות כ שהמחיר לצרכ של התקנת מונה‬ ‫תעו"ז תהיה אפס ולא יהיו הבדלי בתשלו החודשי הקבוע, וזאת מתו הבנה שהחיסכו‬ ‫למשק מקזז תו זמ קצר את הפרש העלויות.‬ ‫כשלי בהסדרי הנוכחיי‬ ‫ההסדרי הנוכחיי לא עומדי ביעדי החדירה. בהסדרי השלת העומסי השוני ישנ 084‬ ‫מגוו"ט71 בעוד היעד הוא 000,1 )006 בממסרי תת תדר ועוד 004 בפסגה ניידת והסדר‬ ‫גנראטורי 81(, ותעו"ז ברירתי למשקי הבית כמעט ואינו קיי . להל נפרט את הכשלי שזוהו‬ ‫בהסדרי הנוכחיי :‬ ‫בעיה טכנית – הסדר פסגה ניידת נית בהתראה של 4 שעות מראש. זו התראה קצרה מידי‬ ‫עבור מפעלי תעשייה רבי . התראה ארוכה יותר )8 שעות(, או הסדר בשתי מדרגות זמ , 4‬ ‫שעות בהנחה גדולה על התערי , ו-8 שעות בהנחה קטנה יותר, יאפשרו למפעלי נוספי‬ ‫להצטר להסדר.‬ ‫השלת עומסי יזומה – מטרתה להפחית הספק בשעות שיא הביקוש, א התמחור נעשה‬ ‫לקוט"ש. מכא שהכלי אינו מתאי למטרה – כפי שצוי לעיל, הספק נמדד בקוו"ט או מגוו"ט,‬ ‫ולכ יש לתמחר את ההסדר על פי ההורדה בהספק המבוקש ולא בכמות החשמל שנחסכה‬ ‫כפי שנמדדה בקוט"ש. פיתרו אפשרי הוא הכנסה של שיא הביקוש כחלק מחישוב חשבו‬ ‫שיא‬ ‫החשמל )למשל: שיא הביקוש כפי שנמדד בשעות הפסגה באותו החודש ‪ X‬תערי‬ ‫הביקוש(. התערי יבוא על חשבו מרכיבי אחרי בחשבו החשמל, כ שסה"כ תעריפי‬ ‫החשמל לא יעלו. יש הגיו כלכלי בתמחור זה – מחיר כמות החשמל מכסה את עלויות הייצור‬ ‫השוטפות, ואילו מחיר שיא הביקוש מטרתו לכסות את עלויות ההו להקמת יחידות ייצור‬ ‫חדשות.‬ ‫בעיית שיווק – אי מספיק הבנה של ההסדרי בקרב קהל היעד. הפיתרו : פישוט התהליכי‬ ‫ומהל הסברתי. הסדר התעו"ז הביתי, למשל, מורכב מידי )ישנ 9 שעתוני שוני ל-9‬ ‫מחירי לחשמל...(, כ שאזרח מ השורה מתייאש עוד לפני שבח את כדאיות ההסדר. כיו‬ ‫נעשה תהלי חשיבה במסגרתו הסדר התעו"ז למשקי הבית יהפו פשוט יותר. יש ללוות‬ ‫מהל זה במסע פרסו בקרב מצטרפי פוטנציאליי כדי לנצל פלח שוק זה.‬ ‫71‬ ‫ראו דוח מבקר המדינה, 95ב לשנת 8002, פרק משרד התשתיות, עמ' 7121.‬ ‫81‬ ‫מתו "ניהול עומס בצד הביקוש", ישראל מובשבי . הוצג בפני פורו האנרגיה של מוסד שמואל נאמ‬ ‫)7002(. ‪ftp://132.68.13.3/events/energy_forum/26.12.07/movshowich.pdf‬‬ ‫-32-‬
‫פרק ג: פתרונות מוצעים‬ ‫בפרק זה נביא הצעות לפתרונות, אמצעי נוספי כפי שאפשר ללמוד מהניסיו בחו"ל.‬ ‫הסברה וחינו‬ ‫נית להשיג חיסכו ניכר בצריכת החשמל בשעות השיא באמצעי פשוטי כגו כיבוי מזגני‬ ‫ואורות ביציאה מחדר או ממשרד, שימוש מושכל בתרמוסטט המזג לטמפרטורה ממוצעת‬ ‫לאומי למע התייעלות אנרגטית‬ ‫הסברה וחינו‬ ‫שאינה קרה או חמה מידי, וכד'. מער‬ ‫והסטת עומסי יכול להבהיר את נקודות הכשל ולגייס את הציבור לצמצו הבזבוז.‬ ‫במסגרת צריכת החשמל ישנו חלק לא זניח שהוא בזבזני ושנית בעליל לוותר עליו בלא‬ ‫עסקיי , וברמת‬ ‫פגיעה משמעותית באיכות החיי , באינטרסי‬ ‫שתהיה כרוכה בכ‬ ‫כלל ההימנעות מהצריכה הבזבזנית מביאה תועלת‬ ‫לציבור. יותר מכ : בדר‬ ‫השירותי‬ ‫כלכלית ועסקית ברורה, בי א מדובר בעסק תעשייתי ומסחרי ובי את מדובר במשק בית.‬ ‫הפעלת תאורה לא הכרחית באמצעו של יו‬ ‫של סוגי צריכה כזו ה‬ ‫העיקריי‬ ‫המייצגי‬ ‫בהיר; מיזוג אוויר מיותר או מוכוו לטמפרטורות מוגזמות; הפעלת ציוד טכני, תעשייתי‬ ‫ולוגיסטי לא נחו בשעות העומס, כשאינו מתוחזק ליעילות אופטימלית, או בלא מיצוי מלוא‬ ‫קיבולתו; אחזקת מערכות מחשוב ותקשורת בעלות שימוש מוגבל או נדיר במצב דלוק; ועוד.‬ ‫מכא שמסע שכנוע תקשורתי-ציבורי רחב, מלווה באמצעי הסברה חכמי , הפונה ג לרגשי‬ ‫לאפשרויות‬ ‫להיות ערי‬ ‫לצרכני‬ ‫ההזדהות החברתית ולמצפו הקולקטיבי, והמכוו לגרו‬ ‫הויתור על צריכה מסוג זה יכול להביא שיפור מיידי בשימוש בחשמל ברחבי האר , עד כדי‬ ‫ירידה של %51.91 כל מה שדרוש כא מצד הצרכ הינו מודעות, רצו ומיומנות אנושית. הכרה‬ ‫ג בער הכלכלי הלא זניח של פעולה זו יכולה לחזק את המוטיבציה לפעול.‬ ‫נכו הוא, כי בציבור מורגשת בדר כלל התייחסות צינית וספקנית כלפי הצעות הנשענות על‬ ‫למע מטרה חברתית, והמנסות לפנות אל רגשות מצפו‬ ‫התגייסות וולונטרית של המוני‬ ‫קולקטיבי. הצעות כאלו נדחות בדר כלל כבלתי סבירות וחסרות תוחלת. אנו איננו סבורי‬ ‫כי ספקנות זו מוצדקת מראשיתה: פעולה תקשורתית רחבת היק ומתוכננת היטב ובאופ‬ ‫מקצועי עשויה להביא לשינויי בדפוסי התנהגות בכיווני המוצגי כא . אנו סבורי כי מסע‬ ‫שכנוע תקשורתי עשוי ובנוי נכו יוכל להביא הישגי ניכרי – להערכתנו עד כ-%01 ירידה‬ ‫בביקושי השיא.‬ ‫יש עוד להדגיש, כי הסיכוי לחולל שינוי התנהגותי הוא גבוה מאוד במיוחד בארגוני גדולי ,‬ ‫חברות היי-טק, מרכזי קניות ומסחר, מפעלי תעשייה, חברות מסחריות, מוסדות ציבור וכד'.‬ ‫זאת, משו שהדר לחולל שינוי זה אצל צרכני כאלה איננה כרוכה בפניה ישירה אל‬ ‫91‬ ‫לדוגמא, בדוח שהוגש ל-‪ DOE‬נמצא כי משקי הבית יכולי לצמצ את ביקושי החשמל בכ-%51 א ורק‬ ‫כתוצאה מהתקנת מונה זמ אמת ושינוי ההתנהגות שנגר בשל התצוגה המעודכנת. ראו " ‪Pilot Evaluation‬‬ ‫‪Danny S. Parker ,"of Energy Savings from Residential Energy Demand Feedback Devices‬‬ ‫ואחרי )8002(. ‪http://www.fsec.ucf.edu/en/publications/pdf/FSEC-CR-1742-08.pdf‬‬ ‫-42-‬
‫המשתמש הבודד בחשמל, אלא אל הארגו כולו, מתו כוונה למנות אנשי מסוימי שיהיו‬ ‫"ממוני אנרגיה"02 בארגוני ועליה תוטל המשימה להניע תהליכי חיסכו בתו החברות‬ ‫ולבקר את יישומ .‬ ‫במקביל, יש לפעול בתחו החיסכו במשקי הבית. לדעתנו, ג כא נית להשיג רבות, אול‬ ‫מבחינת אופ התחשבותו בפסיכולוגיה של‬ ‫כ מסע הסברה מפוקח וחכ‬ ‫יש להפיק לש‬ ‫הקהל הרחב. בי המסרי העיקריי בפניה לאזרחי יש לכלול: הימנעות מוחלטת מהפעלת‬ ‫מכונות כביסה, מייבשי , תנורי ודודי קיטור בשעות השיא; מזעור משכי הפעלת מיזוג אוויר‬ ‫בשעות השיא; הקפדה על כיבוי אורות ומערכות תקשורת מיותרי בשעות היו ; ועוד.‬ ‫עלול להתברר כחסר תועלת, ולא‬ ‫יש לזכור כי לשיטה זו מגבלות רבות – שכנוע המוני‬ ‫חסרות דוגמאות למסעות הסברה כושלי . ישנה ג חוסר יעילות מסויימת בפנייה למיליוני‬ ‫אנשי שחלקו של כל אחד בצריכת השיא הוא קט . א בסופו של דבר, ההשפעה המצרפית‬ ‫של המיליוני היא משמעותית ומהווה כשני שליש מהביקושי )משקי הבית והמגזר‬ ‫המסחרי/ציבורי(, ולכ יש חשיבות רבה לקמפיי מסוג זה.‬ ‫לסיכו : על ממשלת ישראל לפתוח בטווח המיידי בהפעלת מערכות פרסו , הטמעת‬ ‫מידע ושכנוע ציבורי בתחו ההתנהגות הצרכנית, וכ לעודד פיתוח מוסד "ממונה‬ ‫אנרגיה" בארגוני , על פי המתווה שהוצג לעיל.‬ ‫תמריצי כלכליי ותעריפי‬ ‫בהיק‬ ‫הוא, על פי כל ההערכות, ישי‬ ‫עיקרו התמרו הכלכלי של התנהגות חסכנית ג‬ ‫12‬ ‫נית להפעיל עיקרו זה בשתי‬ ‫ספורות.‬ ‫משמעותי בראייה לאומית בטווח זמ של שני‬ ‫תצורות שונות: האחת מבטאת ענישה על צריכה בזבזנית; האחרת מבטאת מת תמורה‬ ‫לצריכה חסכנית. ע זאת, ברור כי מדובר כא על עיקרו יסוד משות . התצורות ה :‬ ‫עיקרו התגמול השלילי )הענישה(: זו שיטה שבה תמרו הצרכ להתנהגות נכונה‬ ‫א.‬ ‫יימנע מההתנהגות החסכנית‬ ‫בא מכוח מניעת ענישה תעריפית שתחול עליו א‬ ‫שעות‬ ‫ע‬ ‫בצריכה בשעות השיא. השיטה כוללת קביעת תעריפי חשמל משתני‬ ‫היממה )תעו"ז( והחלת על מרב צרכני במשק, תו שאיפה להגיע להפעלת ג‬ ‫במשקי הבית.‬ ‫02‬ ‫על פי תקנות מקורות אנרגיה, יש כיו חובה על כל מפעל שצריכת האנרגיה שלו מעל 003 טו שווה ער‬ ‫מזוט או תאגיד )בכל גודל(, למנות אחראי לקידו הצריכה היעילה של אנרגיה. על האחראי לדווח אחת לשנה‬ ‫למשרד התשתיות אודות שימושי האנרגיה במפעל. א היות ואי בודקי דוחות אלו, חלק מהאחראי מהווי‬ ‫עלה תאנה ואינ מקדמי התייעלות במקו העבודה. אנו קוראי להרחיב את תחולת התקנות, ובמקביל לחזק‬ ‫את האכיפה ולהעניש כל מפעל שלא ידווח כראוי.‬ ‫12‬ ‫בשנת 1002, בעת משבר האנרגיה בקליפורניה, הופעלו מספר תוכניות, כולל תוכניות לתמרו כלכלי.‬ ‫החיסכו בחשמל היה %41 כאשר רובו הגיע מתכנית לתמרו כלכלי, 02/02. ראו " ‪Saving Electricity in a‬‬ ‫‪ ,(2005) OECD/International Energy Agency ,"Hurry‬עמ 111.‬ ‫‪http://eetd.lbl.gov/ea/akmeier/pdf/saving-electricity-in-a-hurry.pdf‬‬ ‫-52-‬
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete
Electricity Demand Peak Complete

Recomendados

דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל "מודל חלופי להתמודדות עם משבר האנרגיה והמיתון"
דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל "מודל חלופי להתמודדות עם משבר האנרגיה והמיתון"דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל "מודל חלופי להתמודדות עם משבר האנרגיה והמיתון"
דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל "מודל חלופי להתמודדות עם משבר האנרגיה והמיתון"Tashtiot media
 
מצגת סיכום גיבוש יעד לאומי
מצגת סיכום גיבוש יעד לאומימצגת סיכום גיבוש יעד לאומי
מצגת סיכום גיבוש יעד לאומיTashtiot media
 
עקרונות ההליך התחרותי להקמת מתקנים סולאריים
עקרונות ההליך התחרותי להקמת מתקנים סולארייםעקרונות ההליך התחרותי להקמת מתקנים סולאריים
עקרונות ההליך התחרותי להקמת מתקנים סולארייםTashtiot media
 
Electricity Demand Peak Brief
Electricity Demand Peak BriefElectricity Demand Peak Brief
Electricity Demand Peak Briefguest78d675
 
דוח שיא הצריכה מאי 09 - להפצה
דוח שיא הצריכה מאי 09 - להפצהדוח שיא הצריכה מאי 09 - להפצה
דוח שיא הצריכה מאי 09 - להפצהShahar Dolev
 
הצעת חוק כרמל שאמה
הצעת חוק כרמל שאמההצעת חוק כרמל שאמה
הצעת חוק כרמל שאמהTashtiot media
 
Solar report yerom ariav
Solar report yerom ariavSolar report yerom ariav
Solar report yerom ariavTashtiot media
 
Energy forum technion 2013 Why PVT solar technolgy is cheaper than GRID
Energy forum technion 2013 Why PVT solar technolgy is cheaper than GRID Energy forum technion 2013 Why PVT solar technolgy is cheaper than GRID
Energy forum technion 2013 Why PVT solar technolgy is cheaper than GRID Ami Elazari
 

Recomendados

דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל "מודל חלופי להתמודדות עם משבר האנרגיה והמיתון"
דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל "מודל חלופי להתמודדות עם משבר האנרגיה והמיתון"דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל "מודל חלופי להתמודדות עם משבר האנרגיה והמיתון"
דן בר משיח, מנכ"ל אסקו ישראל "מודל חלופי להתמודדות עם משבר האנרגיה והמיתון"Tashtiot media
 
מצגת סיכום גיבוש יעד לאומי
מצגת סיכום גיבוש יעד לאומימצגת סיכום גיבוש יעד לאומי
מצגת סיכום גיבוש יעד לאומיTashtiot media
 
עקרונות ההליך התחרותי להקמת מתקנים סולאריים
עקרונות ההליך התחרותי להקמת מתקנים סולארייםעקרונות ההליך התחרותי להקמת מתקנים סולאריים
עקרונות ההליך התחרותי להקמת מתקנים סולארייםTashtiot media
 
Electricity Demand Peak Brief
Electricity Demand Peak BriefElectricity Demand Peak Brief
Electricity Demand Peak Briefguest78d675
 
דוח שיא הצריכה מאי 09 - להפצה
דוח שיא הצריכה מאי 09 - להפצהדוח שיא הצריכה מאי 09 - להפצה
דוח שיא הצריכה מאי 09 - להפצהShahar Dolev
 
הצעת חוק כרמל שאמה
הצעת חוק כרמל שאמההצעת חוק כרמל שאמה
הצעת חוק כרמל שאמהTashtiot media
 
Solar report yerom ariav
Solar report yerom ariavSolar report yerom ariav
Solar report yerom ariavTashtiot media
 
Energy forum technion 2013 Why PVT solar technolgy is cheaper than GRID
Energy forum technion 2013 Why PVT solar technolgy is cheaper than GRID Energy forum technion 2013 Why PVT solar technolgy is cheaper than GRID
Energy forum technion 2013 Why PVT solar technolgy is cheaper than GRID Ami Elazari
 
דו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכה
דו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכהדו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכה
דו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכהTashtiot media
 
ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"
ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"
ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"Tashtiot media
 
הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת
הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת
הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת Anochi.com.
 
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdf
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdfFiles_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdf
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdfAnochi.com.
 
דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת
דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת
דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת Tashtiot media
 
שלומי לוי - חברת החשמל
שלומי לוי - חברת החשמל שלומי לוי - חברת החשמל
שלומי לוי - חברת החשמל Tashtiot media
 
205 ver-4
205 ver-4205 ver-4
205 ver-4Tashtiot media
 
רשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגז
רשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגזרשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגז
רשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגזTashtiot media
 
מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13
מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13
מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13Tashtiot media
 
A
AA
ATashtiot media
 
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'Tashtiot media
 
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'Tashtiot media
 
חוק החשמל הירוק
חוק החשמל הירוק חוק החשמל הירוק
חוק החשמל הירוק Tashtiot media
 
סקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר E
סקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר Eסקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר E
סקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר ETashtiot media
 
Doch reshut_2015
Doch reshut_2015Doch reshut_2015
Doch reshut_2015Anochi.com.
 
הסדרת מתקני חלוץ באנרגיה מתחדשת
הסדרת מתקני חלוץ באנרגיה מתחדשתהסדרת מתקני חלוץ באנרגיה מתחדשת
הסדרת מתקני חלוץ באנרגיה מתחדשתIsrael Export Institute_מכון היצוא
 
Abb
AbbAbb
AbbTashtiot media
 
משק החשמל מתווה מוצע
משק החשמל מתווה מוצעמשק החשמל מתווה מוצע
משק החשמל מתווה מוצעAnochi.com.
 
לקראת אפס פליטות פחמן - לאתר
לקראת אפס פליטות פחמן - לאתרלקראת אפס פליטות פחמן - לאתר
לקראת אפס פליטות פחמן - לאתרShahar Dolev
 
תכנית אב אפקון תקציר
תכנית אב אפקון תקצירתכנית אב אפקון תקציר
תכנית אב אפקון תקצירHanan E. Levy
 

Mais conteúdo relacionado

Semelhante a Electricity Demand Peak Complete

דו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכה
דו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכהדו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכה
דו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכהTashtiot media
 
ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"
ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"
ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"Tashtiot media
 
הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת
הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת
הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת Anochi.com.
 
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdf
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdfFiles_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdf
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdfAnochi.com.
 
דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת
דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת
דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת Tashtiot media
 
שלומי לוי - חברת החשמל
שלומי לוי - חברת החשמל שלומי לוי - חברת החשמל
שלומי לוי - חברת החשמל Tashtiot media
 
רשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגז
רשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגזרשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגז
רשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגזTashtiot media
 
מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13
מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13
מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13Tashtiot media
 
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'Tashtiot media
 
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'Tashtiot media
 
חוק החשמל הירוק
חוק החשמל הירוק חוק החשמל הירוק
חוק החשמל הירוק Tashtiot media
 
סקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר E
סקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר Eסקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר E
סקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר ETashtiot media
 
Doch reshut_2015
Doch reshut_2015Doch reshut_2015
Doch reshut_2015Anochi.com.
 
משק החשמל מתווה מוצע
משק החשמל מתווה מוצעמשק החשמל מתווה מוצע
משק החשמל מתווה מוצעAnochi.com.
 
לקראת אפס פליטות פחמן - לאתר
לקראת אפס פליטות פחמן - לאתרלקראת אפס פליטות פחמן - לאתר
לקראת אפס פליטות פחמן - לאתרShahar Dolev
 
תכנית אב אפקון תקציר
תכנית אב אפקון תקצירתכנית אב אפקון תקציר
תכנית אב אפקון תקצירHanan E. Levy
 

Semelhante a Electricity Demand Peak Complete (20)

דו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכה
דו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכהדו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכה
דו"ח גריד פאריטי של פרופ' ירון זליכה
 
ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"
ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"
ד"ר משה תשובה, ראש מחלקת הנדסה מכנית במכללת אפקה "הנדסת אנרגיה בין מציאות לחזון"
 
הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת
הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת
הגדלת יעדי יצור ל 30 אחוז אנרגיה מתחדשת
 
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdf
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdfFiles_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdf
Files_Shimuah_yaad_2030n_work_n.pdf
 
דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת
דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת
דו"ח איגוד חברות אנרגיה מתחדשת
 
שלומי לוי - חברת החשמל
שלומי לוי - חברת החשמל שלומי לוי - חברת החשמל
שלומי לוי - חברת החשמל
 
205 ver-4
205 ver-4205 ver-4
205 ver-4
 
רשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגז
רשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגזרשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגז
רשות החשמל -שימוע ייצור חשמל מביוגז
 
מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13
מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13
מצגת לא על_הגז_לבדו_-_איגוד_התעשיינים_25_12_13
 
A
AA
A
 
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
 
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
מאזן עלויות ותועלות מפיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל עדכון 29 3 2011 ב'
 
חוק החשמל הירוק
חוק החשמל הירוק חוק החשמל הירוק
חוק החשמל הירוק
 
סקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר E
סקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר Eסקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר E
סקירת השפעת עיכוב פיתוח מאגר לוויתן ותקלה בהזרמת הגז ממאגר תמר פברואר E
 
Doch reshut_2015
Doch reshut_2015Doch reshut_2015
Doch reshut_2015
 
הסדרת מתקני חלוץ באנרגיה מתחדשת
הסדרת מתקני חלוץ באנרגיה מתחדשתהסדרת מתקני חלוץ באנרגיה מתחדשת
הסדרת מתקני חלוץ באנרגיה מתחדשת
 
Abb
AbbAbb
Abb
 
משק החשמל מתווה מוצע
משק החשמל מתווה מוצעמשק החשמל מתווה מוצע
משק החשמל מתווה מוצע
 
לקראת אפס פליטות פחמן - לאתר
לקראת אפס פליטות פחמן - לאתרלקראת אפס פליטות פחמן - לאתר
לקראת אפס פליטות פחמן - לאתר
 
תכנית אב אפקון תקציר
תכנית אב אפקון תקצירתכנית אב אפקון תקציר
תכנית אב אפקון תקציר
 

Electricity Demand Peak Complete

  • 1. " ✽ " ✽ 2009 w w w . b o e l l . o r g . i l
  • 2. ‫3‬ ‫תקציר מנהלי‬ ‫7‬ ‫פרק א: הגדרת הבעיה בישראל‬ ‫7‬ ‫הגידול בביקוש לחשמל‬ ‫9‬ ‫שיא הביקוש לחשמל‬ ‫41‬ ‫השלכות השימוש בדלקי מחצביי‬ ‫51‬ ‫מגבלות קרקע והו‬ ‫71‬ ‫בידודה הפוליטי של ישראל בהיבט הסחר בחשמל‬ ‫71‬ ‫משמעויות‬ ‫81‬ ‫פרוט הפתרונות האפשריי‬ ‫91‬ ‫הורדת ביקושי השיא‬ ‫32‬ ‫פרק ב: כלי מדיניות קיימי בישראל‬ ‫32‬ ‫פסגה ניידת‬ ‫32‬ ‫השלה יזומה )הסדר דיזל גנראטורי (‬ ‫42‬ ‫השלת עומסי באמצעות ממסרי תת-תדר‬ ‫42‬ ‫תערי עומס וזמ‬ ‫52‬ ‫כשלי בהסדרי הנוכחיי‬ ‫62‬ ‫פרק ג: פתרונות מוצעי‬ ‫62‬ ‫הסברה וחינו‬ ‫72‬ ‫תמריצי כלכליי ותעריפי‬ ‫82‬ ‫הפנמת העלויות החיצוניות במחיר החשמל‬ ‫82‬ ‫תעו"ז ביתי‬ ‫03‬ ‫תערי מוזל לחסכני‬ ‫03‬ ‫תערי חשמל מדורג למשקי בית‬ ‫13‬ ‫סיכו‬ ‫23‬ ‫המלצות נוספות‬ ‫33‬ ‫עקרו תמרו המעבר הטכנולוגי‬ ‫43‬ ‫יצירת שוק ל'שלילו-ואטי ' לתגובה לביקוש )‪(DEMAND RESPONSE‬‬ ‫43‬ ‫מקורות מימו‬ ‫53‬ ‫סיכו ומסקנות‬ ‫83‬ ‫נספח : עקרונות תעדו צעדי היישו‬ ‫-1-‬
  • 3. ‫תקציר מנהלי‬ ‫הישראלי לאנרגיה את הבעיה האקוטית ביותר עמה מתמודד כיו‬ ‫בדו"ח זה מציג הפורו‬ ‫משק החשמל של ישראל: בעיית שיא הביקוש לחשמל, אשר עלולה לבוא לידי ביטוי בי‬ ‫היתר, בהפסקות באספקת החשמל למשק בשעות השיא. הדו"ח מדגיש את חומרת הבעיה‬ ‫והדחיפות שבקביעת אסטרטגיה לפתרונה, ומציע שורה של אמצעי מדיניות בה נית לנקוט‬ ‫על מנת להתמודד ע אתגר זה.‬ ‫רקע‬ ‫וההשלכות‬ ‫בנקודת מפנה משמעותית. משבר האקלי‬ ‫משק האנרגיה העולמי מצוי כיו‬ ‫הגיאופוליטיי‬ ‫מחצביי , נפט, גז טבעי ופח ; הסיכוני‬ ‫הסביבתיות של השימוש בדלקי‬ ‫מזרח‬ ‫לאנרגיה מצד מדינות דרו‬ ‫בסחר בנפט; העליות המתמשכות בביקושי‬ ‫הכרוכי‬ ‫– כל אלה יוצרי "סדר‬ ‫אסיה; כמו ג התנודתיות הגבוהה במחיר הנפט ובמחירי הדלקי‬ ‫חדש" בשוק האנרגיה.‬ ‫אלו במשק האנרגיה‬ ‫מדינת ישראל כמדינה מערבית מפותחת מושפעת א היא משינויי‬ ‫נוספי . הסיכו‬ ‫מורכבי‬ ‫ממגבלות ייחודיות, המציבות בפניה אתגרי‬ ‫העולמי, כמו ג‬ ‫העיקרי הניצב בפני משק החשמל של ישראל הינו מצב של חוסר יכולת – בטווח זמ של‬ ‫עשור עד שניי – להבטיח זמינות ואספקה תקינה של חשמל לכלל הצרכני בישראל. זאת,‬ ‫ייצור החשמל בניסיו לעמוד בביקושי‬ ‫בשל מגבלות אובייקטיביות על הרחבת מער‬ ‫הגדלי .‬ ‫האילוצי הייחודיי לישראל, המהווי מקור לסיכו משמעותי בהקשר זה הינ :‬ ‫1. הגידול המתמש בביקושי לחשמל, אשר צפוי להמש ג בטווח הארו‬ ‫2. מחסור חרי בקרקע להקמת מתקני ייצור חשמל חדשי‬ ‫3. בידודה של ישראל בהיבט הסחר בחשמל ע שכנותיה )"אי אנרגטי"(‬ ‫המדינה, תוכנ מער ייצור החשמל בישראל כ שיוכל לתת בכל עת מענה אמי‬ ‫מאז קו‬ ‫שעות היממה‬ ‫לביקוש לחשמל. ואול , הביקוש לחשמל אינו קבוע, אלא משתנה לאור‬ ‫בהתא להיק פעילות העסקית במשק ולמזג האוויר. שיא הביקוש השנתי לחשמל נרש‬ ‫אפוא לרוב במהל ימי ספורי בעונת הקי ובחור , בה שוררי תנאי מזג אוויר קיצוניי .‬ ‫הצור לתת מענה לביקוש לחשמל ג בשעות השיא, מחייב הקמת תחנות כוח אשר נדרשות‬ ‫בפועל לספק חשמל א ורק במש שעות ספורות בשנה. ייתכ ונית היה להימנע מהצור‬ ‫-2-‬
  • 4. ‫תחנות אלו, לו הייתה התפלגות הביקוש לחשמל מאוזנת יותר לאור שעות היו .‬ ‫להקי‬ ‫)עקומת ביקוש שטוחה(. ואול , יכולתה של ישראל להמשי במגמה זו ולהרחיב את כושר‬ ‫ייצור החשמל כ שיענה על ביקושי השיא, מוגבלת ביותר.‬ ‫להקמת‬ ‫גדולי‬ ‫הקרובי , תידרש ישראל להקצות שטחי קרקע בהיקפי‬ ‫בשני העשורי‬ ‫מתקני לייצור חשמל. זאת, בשל הצור להדביק את הצריכה הגוברת, ובפרט בכדי להבטיח‬ ‫אמינות אספקה מוחלטת בשעות שיא הביקוש הספורות. זמינות של קרקעות בהיק כזה‬ ‫להתגברות הקשיי‬ ‫האחרונות סימני‬ ‫נתונה בספק גדול, ולמעשה התרבו בשני‬ ‫לכ , שהמשק הישראלי יימצא‬ ‫אפוא סיכו ממשי ומחרי‬ ‫באיתור . קיי‬ ‫הסטאטוטוריי‬ ‫במשבר מערכתי בתחו אספקת האנרגיה.‬ ‫על מנת למנוע משבר זה באספקת החשמל, יש לפעול כבר בטווח הזמ הקרוב להורדת שיאי‬ ‫משעות שיא הביקוש לשעות השפל, יחד‬ ‫הביקוש לחשמל. זאת, באמצעות הסטת עומסי‬ ‫ע פעילות נרחבת להגברת החיסכו וההתייעלות בצריכת אנרגיה בכלל.‬ ‫את הבעיה‬ ‫נית לנקוט בטווח הזמ הקצר על מנת לצמצ‬ ‫בה‬ ‫העיקריי‬ ‫האמצעי‬ ‫כוללי :‬ ‫השוני‬ ‫1. פעילות להטמעת תודעת התייעלות וחסכו בקרב מגזרי הצרכני‬ ‫)משקי הבית, התעשייה והמגזר המסחרי( ובפרט להגברת המודעות לצור‬ ‫בצמצו צריכת החשמל בשעות שיא.‬ ‫על ממשלת ישראל לעודד שינוי בהתנהגות הצרכנית באמצעות פיתוח‬ ‫והפצת מידע.1 כמו כ , יש לעודד פיתוח מוסד "ממונה‬ ‫מערכות פרסו‬ ‫אנרגיה" בארגוני , אשר ינהל בצורה מושכלת את הביקוש לחשמל באותו‬ ‫ארגו .‬ ‫לשינוי התנהגות צרכנית. מדיניות התעריפי‬ ‫כלכליי‬ ‫2. הפעלת תמריצי‬ ‫המונהגת כיו ע"י הרשות לשירותי ציבוריי -חשמל. מיועדת בעיקרה להשגת‬ ‫יעילות כלכלית, קרי לחיוב מדויק ככל האפשר של הצרכני על פי עלויות הייצור‬ ‫השוליות. אנו סבורי כי בראייה רחבה של המשבר במשק האנרגיה, ובהתייחס‬ ‫עתידיי , יש לבצע מהפ בגישה זו ולהרחיב את השימוש בתערי‬ ‫לאתגרי‬ ‫ככלי לקידו ניהול הביקושי במשק. על מדיניות תעריפי החשמל לשלב שלושה‬ ‫עקרונות יסודיי :‬ ‫1‬ ‫כיו יכול הציבור ללמוד על מצב משק החשמל ברגע נתו רק באמצעות אתר האינטרנט של חברת החשמל.‬ ‫נית להשתמש באמצעי דוגמת מסרוני או אמצעי תקשורת נוספי .‬ ‫-3-‬
  • 5. ‫)א( תערי מדורג למשקי בית, כלומר – מחירו של כל קוט"ש בודד לצרכ‬ ‫הביתי יהיה גבוה יותר, כאשר יעבור הצרכ ס צריכה מוגדר )בדומה‬ ‫לתערי המדורג הנהוג במשק המי (.‬ ‫יחסי לפי שעות‬ ‫תערי‬ ‫)ב( במקביל, תוצע לכל צרכ האפשרות לשל‬ ‫והימנעות‬ ‫תעו"ז(. הפנמת דפוסי צריכה מושכלי‬ ‫היממה )תערי‬ ‫מצריכת חשמל רב בשעות השיא, תאפשר לצרכ ליהנות מחסכו‬ ‫זה, התקנת הציוד הטכני‬ ‫ניכר בחשבו החשמל, באמצעות תערי‬ ‫המאפשר זאת תעשה ללא עלות לצרכ .‬ ‫את העלויות‬ ‫הבסיסי לחשמל באופ שישק‬ ‫)ג( העלאת התערי‬ ‫החיצוניות האמיתיות הנגרמות למשק כתוצאה מייצור החשמל‬ ‫והשימוש בו.‬ ‫3. קביעת הסדרי מוסכמי בי חברת החשמל לצרכני המעונייני בכ , להשלת‬ ‫עומסי חשמל סלקטיבית בשעות השיא, בשליטה מרחוק על ידי חברת החשמל,‬ ‫בתמורה להטבות כלכליות לצרכ .‬ ‫אמצעי רגולציה שיאפשרו התפתחות שוק מקומי לספקי הפחתת‬ ‫4. יישו‬ ‫)‪ (negawats‬מנגנו זה יאפשר מת תגמול כספי‬ ‫ביקושי : שלילוואטי‬ ‫למוסדות ולמשקי בית על הפחתה יזומה בצריכת החשמל בשעות שיא הביקוש.‬ ‫בי היתר, תתאפשר הקמת חברות 'מרכזות' )‪ (aggregators‬אשר תוכלנה‬ ‫מספר גדול של צרכני , ו"למכור" הסטת עומסי‬ ‫להתקשר באופ פעיל ע‬ ‫והפחתת ביקושי בשעות השיא, במרוכז ובהיק משמעותי, בחזרה ל החשמל.‬ ‫במקביל לכל זאת יש לפעול בעוצמה רבה לפתח שוק של מת שירותי ניהול אנרגיה‬ ‫ציבוריי‬ ‫לארגוני‬ ‫ותעשייתיי , כמו ג‬ ‫מוסדיי , מסחריי‬ ‫והתייעלות אנרגטית לצרכני‬ ‫ופרטיי גדולי . בשוק זה יפעלו חברות ‪ ,(Energy Service Company) ESCO‬וג חברות‬ ‫– חברת החשמל(, אשר מובילות פרויקטי מסוג זה במדינות רבות‬ ‫אספקת החשמל )כיו‬ ‫בעול .‬ ‫בטווח הזמ הארו , על ממשלת ישראל לעודד גישת תכנו אדריכלי-פיסי מודעת אנרגיה. כמו‬ ‫ומכשירי‬ ‫כ יש לפעול לעידוד החלפת טכנולוגיות צריכה ישנות בסקטור הביתי )מזגני‬ ‫חשמליי ( ביעילות יותר.‬ ‫-4-‬
  • 6. ‫סיכו‬ ‫עלות אי-אספקת החשמל למשק גבוהה ביותר. לפיכ , הפחתת ביקושי השיא לחשמל‬ ‫לא יטופל הנושא בצורה יסודית‬ ‫אסטרטגי קריטי של מדינת ישראל. א‬ ‫הינה צור‬ ‫ספורות למשבר חמור‬ ‫ומושכלת, עלול הדבר להביא את ישראל בטווח של שני‬ ‫הכלכליי , הבריאותיי , התשתיתיי‬ ‫באספקת החשמל, שהשלכותיו בהיבטי‬ ‫והחברתיי -אנושיי עשויות להיות קשות.‬ ‫על מנת לטפל במשבר בצורה יעילה, יש צור קריטי בגיבוש אסטרטגיה ובריכוז סמכות‬ ‫ואחריות לקידו כלל נושאי אלו בידי גו שלטוני אחד, אפקטיבי ומקצועי, אשר יאפשר‬ ‫את הוצאת לפועל של הצעדי שהוזכרו לעיל, כמו ג אמצעי אחרי .‬ ‫אודות הפורו הישראלי לאנרגיה‬ ‫הישראלי לאנרגיה הינו עמותה ללא כוונת רווח, המקדמת משק אנרגיה בר קיימא‬ ‫הפורו‬ ‫לישראל.‬ ‫הפורו מגבש חזו כולל למשק האנרגיה הישראלי בשיתו מומחי , אנשי ממשל וכלכלה,‬ ‫אנשי אקדמיה‬ ‫חברי‬ ‫בנושא. במועצה הציבורית של הפורו‬ ‫וחברות העוסקי‬ ‫ארגוני‬ ‫ומומחי , אנשי תעשייה ועסקי , מהמובילי בתחו זה בישראל. אתגרי משק האנרגיה של‬ ‫דיו ציבורי מעמיק בנושא, ומביא לכ‬ ‫ומורכבי , דבר המקשה על קיו‬ ‫ישראל רבי‬ ‫פועל ליצירת שיתופי‬ ‫מעי הציבור. הפורו‬ ‫זה רחוקי‬ ‫שתהליכי קבלת ההחלטות בתחו‬ ‫פעולה בי השחקני השוני במשק החשמל, על מנת להביא למציאת פתרונות אפקטיביי .‬ ‫-5-‬
  • 7. ‫פרק א: הגדרת הבעיה בישראל‬ ‫וההשלכות‬ ‫בנקודת מפנה משמעותית. משבר האקלי‬ ‫משק האנרגיה העולמי מצוי כיו‬ ‫הסביבתיות של השימוש בדלקי מחצביי , נפט, גז טבעי ופח ; הסיכוני הגיאופוליטיי‬ ‫הכרוכי בסחר בנפט; העליות המתמשכות בביקוש לאנרגיה מצד מדינות דרו מזרח אסיה,‬ ‫"סדר חדש"‬ ‫– כל אלה יוצרי‬ ‫כמו ג התנודתיות הגבוהה במחיר הנפט ובמחירי הדלקי‬ ‫בשוק האנרגיה.‬ ‫מגמת השינוי באה לידי ביטוי בהתעוררות שוק האנרגיה המתחדשת ובהכנסת כללי משחק‬ ‫חדשי , כלכליי וסביבתיי למשק האנרגיה, בה צעדי להתייעלות אנרגטית ולניהול‬ ‫דרישה לשינוי באורחות חיי , והנהגת תרבות צריכת חשמל‬ ‫הביקוש לחשמל, כמו ג‬ ‫)ואנרגיה( אחרת.‬ ‫מדינת ישראל כמדינה מערבית מפותחת מושפעת א היא משינויי אלו במשק האנרגיה‬ ‫העולמי. אול , מעבר להיותה חשופה לבעיות ולסיכוני הנזכרי לעיל, מתאפיינת ישראל‬ ‫במגבלות ייחודיות, המציבות בפניה אתגרי מורכבי נוספי .‬ ‫הסיכו המרכזי הניצב בפני משק החשמל של ישראל הינה מצב של חוסר יכולת - בטווח זמ‬ ‫- להבטיח זמינות ואספקה תקינה של חשמל לכלל הצרכני‬ ‫בינוני, דהיינו עשור או שניי‬ ‫בישראל. זאת, בשל מגבלות אובייקטיביות על הרחבת מער ייצור החשמל, על מנת לעמוד‬ ‫בביקושי הגדלי .‬ ‫נית לציי מספר אילוצי מרכזיי בהקשר זה:‬ ‫1. הגידול המתמש בביקוש לחשמל, אשר צפוי להמש ג בטווח הארו‬ ‫2. מחסור חרי בקרקע להקמת מתקני ייצור חשמל חדשי‬ ‫3. בידודה של ישראל בהיבט הסחר בחשמל ע שכנותיה )"אי אנרגטי"(‬ ‫נמקד תחילה את המבט בכל אחת מהמגבלות הללו ובמשמעות .‬ ‫הגידול בביקוש לחשמל‬ ‫לחשמל, מעל ומעבר לעלייה‬ ‫בעשור האחרו ישנה מגמה מתמשכת של עליה בביקושי‬ ‫הממוצעת במדינות המתפתחות. בעשור זה העלייה הממוצעת בביקושי עמדה על %8.4‬ ‫בשנה )עליה של %26 בי 27002-7991(. בי השני 6002 ו-7002, העלייה בביקוש‬ ‫לחשמל הייתה גבוהה מממוצע זה, והגיעה א לשיעור שנתי של %4.6. על פי נתוני בלתי‬ ‫רשמיי , קצב הגידול בביקוש לחשמל במחצית הראשונה של שנת 8002 עמד על %8.5.‬ ‫2‬ ‫מקור: דוח סטטיסטי של חברת חשמל, 7002‬ ‫-6-‬
  • 8. ‫ביקוש מול יכולת זמינה‬ ‫005,21‬ ‫000,21‬ ‫שיא הביקוש עובר‬ ‫את יכולת הייצור‬ ‫005,11‬ ‫000,11‬ ‫005,01‬ ‫000,01‬ ‫005,9‬ ‫000,9‬ ‫7002‬ ‫8002‬ ‫9002‬ ‫0102‬ ‫1102‬ ‫2102‬ ‫שיא הביקוש‬ ‫יכולת זמינה‬ ‫תרשי 1. הביקוש לחשמל בישראל מול כושר היצור המותק . בשנת 9002 צפוי שיא הביקוש‬ ‫לעבור את יכולת הייצור הזמינה.‬ ‫)מקור: "תוספת גנרציה לקי 9002", משרד התשתיות, הוצג בפני הועדה הארצית לתכנו ובנייה,‬ ‫7002/11(‬ ‫אמנ בעקבות המשבר הכלכלי העולמי התאפיינה המחצית השנייה של 8002 דווקא בירידה‬ ‫נמצא כי לאחר היציאה מהמיתו המשק מדביק את הפער‬ ‫דומי‬ ‫במקרי‬ ‫בביקוש, א‬ ‫וממשי במגמת הגידול.‬ ‫העיקרי לעליה הגבוהה בביקוש לחשמל בישראל הינו קצב גידול אוכלוסי גבוה,‬ ‫הגור‬ ‫בדומה לקצב גידול האוכלוסי במדינות מתפתחות, אליו מתלווה גידול בצריכת החשמל לנפש‬ ‫)כפונקציה של גידול התוצר לנפש(. בקצב הגידול הנוכחי, צפויה צריכת החשמל של ישראל‬ ‫לצמוח בעשור הקרוב בכ-%05, ואילו בתו 02 שנה צפוי הגידול בצריכה להגיע לכדי שיעור‬ ‫של %001 ביחס לערכה כיו 3 )כל זאת בתרחיש המתו לחיזוי הביקוש; בתרחיש הקיצוני‬ ‫הביקוש החזוי לחשמל עומד על שיעור כפול מזה(.‬ ‫בעשור החול , חלו עיכובי רבי בתהלי הרחבת מער ייצור החשמל של ישראל, עד לכדי‬ ‫חשש מאי-יכולת לענות על הביקוש לחשמל בשעות שיא הצריכה )תרשי 1(. מבקר המדינה‬ ‫)מבקר המדינה, דו"ח שנתי 95ב( מצביע על מספר גורמי אשר הביאו לעיכוב בפיתוח משק‬ ‫החשמל. המבקר מציי כי בעשור האחרו לא הוקמו תחנות כוח בידי המגזר הפרטי )במחצית‬ ‫שנות התשעי החליטה הממשלה כי פיתוח משק החשמל יתבצע באמצעות השוק החופשי,‬ ‫3‬ ‫על פי: "תחזית הביקוש לאנרגיה 5202-2002", מתו תוכנית האב למשק האנרגיה, ד"ר ארז סברדלוב‬ ‫ואחרי , משרד התשתיות )3002(. תקציר: -‪www.mni.gov.il/NR/rdonlyres/4A4ACE57-7063-424D‬‬ ‫‪BF01-A0DF4694E272/0/tachazit_bikush_01_05.rtf‬‬ ‫-7-‬
  • 9. ‫חור‬ ‫קי‬ ‫תרשי 2. פיזור הביקוש לחשמל לאור היו בימי שיא הביקוש בחור ובקי . נית לראות כי שיא‬ ‫הביקוש מופיע לפרק זמ של מספר שעות בלבד.‬ ‫)מקור: דו"ח סטטיסטי של חברת החשמל, 6002(‬ ‫כאשר יצרני פרטיי יקימו תחנות כוח וחלק בייצור החשמל במשק, יחד ע רכישת חשמל‬ ‫ממדינות שכנות, יגיע עד לכדי %02 מכושר ייצור החשמל(.‬ ‫עד היו הוקמו תחנות פרטיות ספורות בלבד, אשר במרבית המקרי משמשות בלעדית את‬ ‫בעליה )לדוגמה, תחנת כוח הפועלת בצמוד למפעל תעשיה בעל צריכת חשמל גבוהה(.‬ ‫במקביל, חלו עיכובי בהקמת תחנות כוח נוספות על ידי חברת החשמל, בהתא לתכנית‬ ‫הפיתוח הרב-שנתית של החברה. בניסיו למנוע את המשבר, אישרה הממשלה תכנית חירו‬ ‫למשק החשמל, אשר מיועדת לביצוע בשני הקרובות, הכוללת הקמת מספר יחידות ייצור‬ ‫המופעלות גז טבעי וכ הוספת 2 יחידות ייצור קיטוריות )מבוססות פח ( באתר רוטנברג,‬ ‫4‬ ‫בסמ לעיר אשקלו .‬ ‫שיא הביקוש לחשמל‬ ‫אחד ממאפייניו של משק החשמל הינו התפלגות הביקוש לחשמל לאור שעות היממה‬ ‫)תרשי 2(. בשעות היו ובפרט בשעות העבודה, בעת שהפעילות הכלכלית במשק מצויה‬ ‫בשיא תפוקתה, גדל ג הביקוש לחשמל, ואילו בשעות הלילה, נרשמת ירידה בביקוש.‬ ‫לחשמל נרשמי‬ ‫מעונות השנה, כאשר שיאי הביקוש השנתיי‬ ‫השינוי בביקוש מושפע ג‬ ‫בימי הקי החמי ביותר, בשעות הצהריי , בה נדרש חשמל רב לצור הפעלת מזגני ,‬ ‫ובימי החור הקרי ביותר, בשעות הערב, עת מופעלי תנורי רבי ומכשירי חימו‬ ‫)תרשי 3(. שיא הביקוש השנתי לחשמל, שפרקו קצר ביותר, מהווה אתגר של ממש עבור‬ ‫מערכת החשמל, הנדרשת לפעול במלוא תפוקתה על מנת לספקו.‬ ‫4‬ ‫הקמת היחידה הפחמית הנוספת )‪ (D‬מותנית באישורה על ידי הועדה לתשתיות לאומיות )ות"ל(.‬ ‫-8-‬
  • 10. ‫שיאי הביקוש החודשיי , 6002‬ ‫000,01‬ ‫005,9‬ ‫000,9‬ ‫005,8‬ ‫000,8‬ ‫005,7‬ ‫000,7‬ ‫005,6‬ ‫000,6‬ ‫005,5‬ ‫000,5‬ ‫ינוא‬ ‫פבר‬ ‫מר‬ ‫אפר‬ ‫מאי‬ ‫יוני‬ ‫יולי‬ ‫אוג‬ ‫ספט‬ ‫אוק‬ ‫נוב‬ ‫דצמ‬ ‫בוקר‬ ‫ערב‬ ‫תרשי 3. פיזור הביקוש לחשמל לאור השנה. שיא הביקוש בשעות הבוקר מתקרב לגבול יכולת‬ ‫הייצור רק בחודשי אוגוסט וספטמבר, בעוד ששיא הביקוש בשעות הערב מתקרב לגבול כושר‬ ‫הייצור בחודש דצמבר.‬ ‫)מקור: עיבוד ע"פ דו"ח סטטיסטי של חברת החשמל, 6002(‬ ‫כושר הייצור‬ ‫למעשה, תכנו מערכת החשמל, מספר יחידות הייצור הנדרשות והיק‬ ‫המקסימאלי, כל אלה נקבעי בהתא לצור לתת מענה לביקוש הגבוה בשעות שיא אלו.‬ ‫מדובר בפרק זמ של שעות ספורות במש השנה, המוערכות בלא יותר מ- 001 שעות.5 נית‬ ‫לומר כי אלמלא תופעת שיא הביקוש, נית היה להסתפק במער ייצור חשמל מצומצ יותר,‬ ‫ולוותר על הקמת של מספר יחידות. חשוב לציי , כי כדי לספק את הביקוש הגבוה לחשמל‬ ‫בשעות אלו נאלצת חברת חשמל להקי יחידות ייצור נוספות, אשר ייתכ ונית היה להימנע‬ ‫6‬ ‫שעות היו‬ ‫מהצור להקימ , לו הייתה התפלגות הביקוש לחשמל מאוזנת יותר לאור‬ ‫)עקומת ביקוש שטוחה(.‬ ‫העיכוב בהרחבת כושר ייצור החשמל בישראל, הותיר 'רזרבה' נמוכה בכושר הייצור. כלומר,‬ ‫מערכת ייצור החשמל של ישראל מסוגלת כיו א בקושי, בשיא תפוקתה, לספק את שיא‬ ‫7‬ ‫הביקוש השנתי לחשמל.‬ ‫5‬ ‫הרשות לשירותי ציבוריי - חשמל מפעילה תוכניות לתמרו צרכני חשמל גדולי להסיט את צריכת החשמל‬ ‫שלה משעות העומס. בתכנית "פסגה ניידת", למשל )ראו עמ' 22 להל (, מוגדר כי שעות פסגה כאלו יהיו לא‬ ‫יותר מ-001 שעות בשנה.‬ ‫6‬ ‫למעשה, רזרבה נמוכה יכולה להביא לשעות קריטיות ג מחו לימי מזג האויר הקיצוניי בשנה, היות וחברת‬ ‫החשמל מוציאה יחידות לתחזוקה בעונות המעבר וארועי מזג אויר מפתיעי בעונות אלו יכולי להביא לעומס‬ ‫יתר ג כשהביקושי אינ מתקרבי ליכולת המותקנת התיאורטית.‬ ‫7‬ ‫מבקר המדינה מציי כי בשנת 5002 עמד שיעור הרזרבה על %1.0 בלבד בשעות השיא )מבקר המדינה,‬ ‫דו"ח 95ב עמו' 7911(. בשנת 7002 עמדה הרזרבה על %3.5, שג היא נמוכה ביותר. רזרבה זו מותנית‬ ‫בפועל ג בזמינות וכשירות המלאה של כלל יחידות הייצור במערכת.‬ ‫-9-‬
  • 11. ‫על מנת לתת מענה לשינוי בביקוש לחשמל לאור שעות היו ולשמור על אמינות האספקה,‬ ‫מנהלת חברת החשמל מדרג העמסה )ראו תרשי 4(. כלומר, תחנות כוח מסוימות פועלות‬ ‫ללא הפסק, על מנת לספק את עומס הבסיס )‪ ,(Base Load‬המייצג את הביקוש הבסיסי‬ ‫הממוצע. במהל שעות היו , כאשר עולה הביקוש לחשמל, נכנסות תחנות ייצור נוספות‬ ‫לפעולה.‬ ‫את עומס הבסיס מספקות לרוב התחנות הקיטוריות, כלומר, תחנות המבוססות על חימו‬ ‫מי באמצעות שריפות פח או גז, ליצירת קיטור, אשר מניע טורבינה המפיקה חשמל.‬ ‫הפעלת תחנות הקיטור והכנסת לשימוש אורכת מספר ימי , בשל פרק הזמ הנדרש לחימו‬ ‫החמי , ממנו מופק הקיטור. לפיכ , לא נית "להתניע" תחנות אלו‬ ‫ולקירור דוד המי‬ ‫בהתא לביקוש רגעי, וה משמשות לאספקת עומס הבסיס הקבוע.‬ ‫את המענה לעלייה בביקוש לחשמל לאור שעות היו , מספקות יחידות הייצור הסילוניות,‬ ‫גז‬ ‫יכולת‬ ‫יכולת‬ ‫סולר‬ ‫מזוט‬ ‫פח‬ ‫זמינה‬ ‫נקובה‬ ‫תרשי 4. מדרג ההעמסה על פי סוג הדלק ביו שיא הביקוש בקי 6002. תחנות הפח מספקות‬ ‫את עומס הבסיס, ע העליה בביקושי מופעלות תחנות הגז, המזוט ולבסו הסולר.‬ ‫)מקור: דו"ח סטטיסטי של חברת החשמל, 6002(‬ ‫המופעלות בסולר או בגז טבעי.8 יעילות של טורבינות אלו גדולה מאשר של אלו הקיטוריות,‬ ‫וה ניתנות להפעלה בהתראה של פרקי זמ קצרי ביותר.‬ ‫יש לציי כי הטורבינות הסילוניות המצויות בשימוש חברת החשמל נועדו לשימוש בגז טבעי,‬ ‫נוספי , נמוכה ביחס‬ ‫פליטת מזהמי‬ ‫אשר פליטת גזי החממה בתהלי שריפתו, כמו ג‬ ‫לדלקי אחרי )לפיכ נחשב הגז הטבעי לדלק "נקי"(. בשל העיכוב בהקמת תשתית הולכת‬ ‫באספקת הגז הטבעי ממצרי , מופעלות טורבינות אלו בחלק‬ ‫הגז הטבעי, ובשל עיכובי‬ ‫8‬ ‫חלק מיחידות ייצור אלו פועלות במחזור-משולב )מחז"מ(. טורבינות אלו דומות באופ פעולת למנועי סילו ,‬ ‫כאשר גזי הפליטה שלה מנוצלי א ה לחימו דוד מי ליצירת קיטור, המניע טורבינה נוספת )מכא הש‬ ‫'מחזור-משולב' היות ושתי הטורבינות משולבות באותו מחזור תרמודינאמי(‬ ‫-01-‬
  • 12. ‫בסולר ובמזוט, מ הדלקי המזהמי ביותר, הפולטי כמויות גדולות של גזי חממה ומזהמי‬ ‫נוספי בתהלי שריפת .‬ ‫בשעות שיא הביקוש לחשמל, לאחר‬ ‫חלקיקי ‪PM‬‬ ‫‪NOX‬‬ ‫2‪SO‬‬ ‫2‪CO‬‬ ‫סוג דלק‬ ‫שהופעלו כלל היחידות הקיטוריות‬ ‫10.0‬ ‫5.0‬ ‫20.0‬ ‫374‬ ‫גז טבעי‬ ‫לשימוש‬ ‫מוכנסות‬ ‫והסילוניות,‬ ‫51.0‬ ‫3.1‬ ‫3.2‬ ‫927‬ ‫מזוט‬ ‫טורבינות הסולר והמזוט, שיעילות‬ ‫80.0‬ ‫5.2‬ ‫5.2‬ ‫378‬ ‫פח‬ ‫שלה‬ ‫נמוכה ופליטת המזהמי‬ ‫21.0‬ ‫9.0‬ ‫8.0‬ ‫616‬ ‫סולר במחזור משולב‬ ‫גבוהה כאמור. עלות הפעלת‬ ‫90.0‬ ‫6.1‬ ‫1.1‬ ‫278‬ ‫סולר בטורבינות גז‬ ‫טורבינות הסולר והמזוט גבוהה,‬ ‫טבלה 1. פליטת מזהמי )גר' לקוט"ש מיוצר( לפי סוגי דלקי‬ ‫)מקור: דוח סביבתי של חברת חשמל, 7002(‬ ‫במחיר‬ ‫במלואה‬ ‫מכוסה‬ ‫ואינה‬ ‫לומר כי‬ ‫החשמל ולמעשה נית‬ ‫החשמל המופק מה מיוצר בהפסד.‬ ‫לייצור‬ ‫המשמשי‬ ‫של הדלקי‬ ‫השוני‬ ‫טבלה מס' 1 מפרטת את רמת פליטות המזהמי‬ ‫בפליטת‬ ‫משמעותיי‬ ‫חשמל בישראל, עבור קוט"ש אחד מיוצר. הטבלה מדגימה הבדלי‬ ‫שוני : ייצור חשמל באמצעות גז טבעי מביא לפליטת‬ ‫בעת השימוש בדלקי‬ ‫מזהמי‬ ‫חלקיקי בהיק נמו פי 21 מכמות המזהמי הנפלטי כתוצאה משריפת סולר, ופי 51‬ ‫מאלו הנפלטי בשריפת מזוט. תכולת תחמוצות הגופרית )2‪ (SO‬בגז הטבעי קטנה עד כדי‬ ‫פי 521 מאשר זו שבפח .‬ ‫מגזרי, כאשר מגזר‬ ‫5 מתאר את התפלגות צריכת החשמל בישראל בחת‬ ‫תרשי‬ ‫התעשייה, מגזר משקי הבית והמגזר המסחרי/ציבורי צורכי כל אחד כשליש מהביקוש‬ ‫הכולל לחשמל. מכא , שההתמודדות ע בעיית שיא הביקוש צריכה להתמקד במגזרי אלו.‬ ‫חלק משמעותי מצריכת החשמל ומ הגידול בצריכה נובע מבזבוז ומשימוש לא יעיל באנרגיה.‬ ‫או בסגנו‬ ‫לפגיעה ברמת החיי‬ ‫יש לציי כי נית להביא לחסכו בצריכה זו, מבלי לגרו‬ ‫החיי הנוכחי.‬ ‫-11-‬
  • 13. ‫צריכת החשמל לפי מגזרי - 6002‬ ‫מזרח י- והרש"פ‬ ‫%7‬ ‫שאיבת מי‬ ‫%6‬ ‫ביתית‬ ‫%13‬ ‫תעשייתית‬ ‫%22‬ ‫ישובי חקלאיי‬ ‫%4‬ ‫מסחרית ציבורית‬ ‫%03‬ ‫תרשי 5. התפלגות צריכת החשמל בחת מגזרי: תעשייה, צריכה ביתית והמגזר המסחרי/ציבורי‬ ‫מהוי את הנתח העיקרי בביקוש לחשמל, ולפיכ יש להתמקד בה .‬ ‫)מקור: עיבוד ע"פ דו"ח סטטיסטי של חברת החשמל, 6002(‬ ‫-21-‬
  • 14. ‫תרשי 6. התפתחות צריכת החשמל לפי מגזרי עיקריי באופ יחסי לצריכה ב-7991. נית לראות‬ ‫כי הצמיחה הגבוהה ביותר היתה במגזר המסחרי-ציבורי, ולאחריו בצריכה הביתית.‬ ‫)מקור: דו"ח סטטיסטי של חברת החשמל, 7002(‬ ‫תרשי מס' 6 מציג את התפתחות צריכת החשמל בי השני 7991 ל-7002, בחת מגזרי,‬ ‫ובאופ יחסי להיק הצריכה בשנת 7991. מ התרשי נית לראות כי הצמיחה בביקוש‬ ‫בשני אלו מקורה בעיקר מגזר המסחרי-ציבורי, ולאחריו בצריכת החשמל במגזר הביתי. יש‬ ‫לציי כי מסקר שנער בשנת 4002 עבור המשרד להגנת הסביבה9 עולה כי עיקר הגידול‬ ‫בביקוש לחשמל במשקי הבית ובמגזר המסחרי נובע מ הגידול המשמעותי בשימוש באמצעי‬ ‫מיזוג אויר משנות ה-0991 ואיל .‬ ‫השלכות השימוש בדלקי מחצביי‬ ‫לשימוש בדלקי מחצביי )פוסיליי ( להפקת אנרגיה השלכות שליליות על הסביבה, דוגמת‬ ‫פגיעה בבריאות הציבור ובתשתיות. עלות של נזקי אלו מתווספת למחיר הדלקי ולעלות‬ ‫תפעול יחידות הייצור, ומכונה עלות 'חיצונית' שכ עלות זו, הנלוות לתהליכי ייצור והולכת‬ ‫החשמל, אינה כלולה במחיר אותו משל הצרכ הסופי.‬ ‫לדוגמה, נזק למבנה כתוצאה מפגיעת חלקיקי הנפלטי מארובות תחנת כוח סמוכה, אינו‬ ‫נכלל בצורה ישירה בתערי החשמל. היות ושיפו המבנה יתבצע באופ נפרד ועל חשבו‬ ‫בעל הנכס )או משל המיסי (. מהווה עלות השיפו חלק מהעלות הכוללת למשק של ייצור‬ ‫החשמל.‬ ‫9‬ ‫"סקר מיזוג אויר בישראל, פוטנציאל חיסכו ומדיניות מימוש", דר' אופירה איילו ואחרי , מוסד שמואל נאמ‬ ‫)4002(.‬ ‫852=‪http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=590&parent_fid=490&iid‬‬ ‫7‬ ‫-31-‬
  • 15. ‫01‬ ‫נית לציי מספר תחומי המושפעי מייצור החשמל ומהווי עלות חיצונית לתהלי הייצור:‬ ‫1. בריאות הציבור: לייצור החשמל השפעות שליליות מובהקות על בריאות האד . גזי‬ ‫שוני הנפלטי בתהלי שריפת הדלקי , כגו תחמוצות גפרית וחנק , כמו ג‬ ‫חלקיקי פיח, נקשרו להשפעה שלילית על בריאות הציבור; תחמוצות הגפרית‬ ‫לעלייה‬ ‫ותחמוצות החנק נקשרו בבעיות נשימה בעוד שחלקיקי הפיח קשורי‬ ‫בתחלואה בסרט . יצויי , כי לאספקת החשמל בשעות שיא הביקוש נודעת השפעה‬ ‫באמצעות‬ ‫שלילית חזקה בהקשר זה, היות וייצור החשמל בשעות אלו מתבצע ג‬ ‫טורבינות סולר מיושנות ומזהמות ביותר.‬ ‫2. פגיעה בתשתיות: תחמוצות החנק הנפלטות בתהלי ייצור החשמל גורמות לבלייה‬ ‫מואצת של מתכות ואילו תחמוצות הגפרית מביאות לעלייה בחומציות מי הגשמי‬ ‫)'גש חומצי'(. תופעות אלו גורמות להוצאה מוגדלת על תחזוקת מבני ותשתיות.‬ ‫3. תהלי ההתחממות הגלובלית: לייצור החשמל מדלקי מחצביי תרומה‬ ‫משמעותית למשבר האקלי ולהתחממות הגלובאלית, בשל פליטת כמויות גדולות‬ ‫של פחמ דו חמצני, מתא , וגזי חממה אחרי בתהלי שריפת הדלקי .‬ ‫כאמור, מלבד ההשפעות החיצוניות השליליות של ייצור החשמל מדלקי מחצביי , כפי‬ ‫שפורטו לעיל, לצור לתת מענה לביקוש הגבוה לחשמל בשעות השיא, השלכות נוספות‬ ‫וייחודיות דוגמת הצור בשטחי קרקע נוספי להקמת מתקני ייצור חדשי , וניצול נמו‬ ‫של ההו המושקע בהרחבת כושר הייצור.‬ ‫מגבלות קרקע והו‬ ‫הקצאת קרקעות לצור הרחבת כושר הייצור מהווה מגבלה קשה על פיתוח משק החשמל.‬ ‫ישראל היא המדינה הצפופה במערב, מדינה קטנה העניה במשאבי קרקע, ואילו הקמת‬ ‫תחנות כוח חדשות מצריכה שטחי קרקע נרחבי , עובדה ההופכת את סוגיית הקרקע‬ ‫למהותית בהקשר זה.‬ ‫מאז קו המדינה, התמקדה התפיסה השלטת בתכנו מער ייצור החשמל בישראל בצור‬ ‫לתת מענה מובטח ואמי לביקוש לחשמל במשק, בכל היק ובכל זמ נתו . הגידול בביקוש‬ ‫לחשמל נתפס כמשתנה כלכלי-חברתי בלתי תלוי )וא חיובי( אשר לכאורה "אינו מעניינו" של‬ ‫מתכנ משק החשמל.‬ ‫הנגזרת המיידית של תפיסה תכנונית זו הינה כי על כושר הייצור המותק לחשמל, לאפשר‬ ‫מענה תמידי לשיאי הביקוש החזויי .‬ ‫01‬ ‫לפרוט נוס ראו "עלויות חיצוניות לייצור אנרגיה", דויד שוגרמ , משרד התשתיות )0002(, וכ "עלויות‬ ‫חיצוניות של זיהו אוויר מייצור אנרגיה )חשמל( בישראל- דוח סופי 80/90/10", ניר קדמי ואחרי , משרד הגנת‬ ‫הסביבה )8002(,‬ ‫‪http://www.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object‬‬ ‫‪&enDispWho=Articals^l1323&enZone=External_costs‬‬ ‫-41-‬
  • 16. ‫תכנו משק החשמל של ישראל מתבצע לפרק זמ עתידי של כעשור. לפיכ , חייב כושר‬ ‫לשעות השיא בטווח‬ ‫ביותר החזויי‬ ‫הייצור המתוכ לתת מענה לאומדני הצריכה הגבוהי‬ ‫שני זה, משמע הקמת יחידות ייצור חדשות בהיק המרבי על פי הביקוש החזוי. בנוס ,‬ ‫תכנו המשק מחייב הוספת כושר ייצור א מעבר לזה הנדרש על מנת לעמוד בשיא הביקוש,‬ ‫אשר יהיה זמי כחלופה לחלק מוגדר מכושר הייצור הקיי , בזמ תקלה טכנית, בעת‬ ‫השבתת יחידות ייצור לצור תחזוקה שוטפת או בשל מגבלות אחרות )עתודה טכנית(.‬ ‫כאמור, תחזית הביקוש לחשמל בישראל בשני העשורי הקרובי , צופה גידול של כ-%05‬ ‫בביקוש בעשור הקרוב, וגידול של כ-%001 בביקוש בתו כ-02 שנה )כאשר בתרחיש‬ ‫כפול מזה(. מכא , שמדינת ישראל תאל לאתר‬ ‫הביקוש החזוי א‬ ‫הקיצוני יותר, היק‬ ‫ולהקצות משאבי קרקע בהיק דומה לזה המשמש את מתקני ייצור החשמל הקיימי . זאת,‬ ‫להבטיח‬ ‫החזויי , כמו ג‬ ‫על מנת לאפשר את הרחבת כושר הייצור ועמידה בביקושי‬ ‫עתודה טכנית.‬ ‫נוסי ונציי כי על פי תכנו משק החשמל כיו , משיקולי אסטרטגיי של זמינות הדלקי‬ ‫המיובאי , מופק עומס הבסיס בייצור החשמל בעיקר מתחנות כוח פחמיות. תחנות אלו‬ ‫מבוססות על קירור במי , ולפיכ נית להקימ על חו הי בלבד. מכא , שחלק משמעותי‬ ‫מעתודות הקרקע אשר ידרשו בעתיד לצור הקמת תחנות כוח חדשות, מצויות בשטחי חו‬ ‫יקרי מציאות.‬ ‫כיו‬ ‫בקרבת התחנות הכוח הקיימות של חברת החשמל מוגדרי‬ ‫שטחי הקרקע המצויי‬ ‫מופרי , ולכאורה נית יהיה בעתיד להקי בשטחי אלו תחנות כוח חדשות ללא‬ ‫כשטחי‬ ‫צור בהפרת שטחי קרקע נוספי , אול הדרישה להכפלת כושר ייצור החשמל בכל 02‬ ‫שני אינה בת-קיימא בעליל, ובטווח זמ של כעשור עד שניי , ימוצו שטחי אלו והקמת‬ ‫גרימת מפגעי‬ ‫למקומות יישוב, תו‬ ‫יחידות ייצור חדשות תוכל להתבצע רק בסמו‬ ‫סביבתיי וחברתיי .‬ ‫המחסור בעתודות קרקע בישראל, לצור הקמת מתקני ייצור חשמל חדשי עשוי להיות א‬ ‫חרי יותר. ההשלכות הסביבתיות השליליות של השימוש בדלקי פוסיליי לייצור חשמל‬ ‫אלו, מחייבת את‬ ‫פליטת גזי החממה כתוצאה משריפת דלקי‬ ‫והמגמה העולמית לצמצו‬ ‫ישראל להגדיל את חלקה היחסי של האנרגיה המתחדשת – ובעיקר אנרגיה סולארית –‬ ‫בתמהיל הדלקי ,. שטח הקרקע הבתולית הממוצע הנדרש לפיתוח כושר ייצור של קוט"ש‬ ‫בודד על בסיס מקור אנרגיה בת-קיימא מתחדשת, גדול בהרבה מ השטח הנדרש להקמת‬ ‫11‬ ‫כושר ייצור זהה באמצעות מתקני ייצור פוסיליי , וזאת כשמדובר במתקני ייצור מרוכזי .‬ ‫11‬ ‫בכדי לייצר 000,1 מגוו"ט בדלקי מחצביי יש צור בקמ"ר אחד, ע"פ הערכה גסה, בעוד שהפקת חשמל‬ ‫בהיק דומה ממתקני סולריי מרוכזי מצריכה כ-02 קמ"ר. להרחבה, ראו: "אנרגיה חלופית ושטחי‬ ‫פתוחי ", ד"ר עמית מור ואחרי , מכו דש"א )8002(.‬ ‫‪http://www.deshe.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/EnergyPaper.pdf‬‬ ‫-51-‬
  • 17. ‫ניצול ההו המושקע במערכת ייצור החשמל‬ ‫התפיסה הגורסת כי יש לספק את הביקוש לחשמל בכל רגע נתו , ובכלל זה שעות השיא,‬ ‫על נושא ניצול ההו המושקע במשק החשמל בישראל. העובדה שבחלק‬ ‫משליכה ג‬ ‫משמעותי מיחידות ייצור החשמל, נעשה שימוש לפרקי זמ קצרי ביותר במהל השנה,‬ ‫וזאת על מנת לתת מענה לשיא הביקוש לחשמל בלבד, מביאה לניצול נמו של ההו‬ ‫המושקע: שטחי האדמה נלקחו, יחידות הייצור נרכשו, הוקמו, ומתוחזקות בהשקעה כספית‬ ‫אדירה למשק, כל זאת בהמתנה לשעות העומס הספורות, כאשר הו זה מנוצל ביתרת הזמ .‬ ‫מכא שהתפלגות עקומת הביקוש לחשמל מביאה לבזבוז אדיר של משאבי לאומיי .‬ ‫"יישור" עקומת הביקוש והסטת העומסי משעות השיא לשעות שפל, מאפשר היה לניצול‬ ‫יעיל יותר של ההו , ומפחית את עלויות ייצור החשמל הריאליות בישראל.‬ ‫בידודה הפוליטי של ישראל בהיבט הסחר בחשמל‬ ‫באזורי רבי בעול מתקיימות כיו רשתות ענפות של סחר בחשמל בי מדינות, החוצה‬ ‫גבולות לאומיי , כאשר מדינות רבות רוכשות חשמל משכנותיה או מוכרת לה חשמל, ע"פ‬ ‫הביקוש. רשתיות זו מקנה גמישות רבה מאוד בהיבט התכנו הפיסי של תשתית ייצור והולכת‬ ‫החשמל, ומת מענה לביקושי השיא..‬ ‫ישראל, המוגבלת כאמור ביכולתה להרחיב את כושר ייצור החשמל בשל מחסור‬ ‫ואול‬ ‫במשאבי קרקע נעדרת כל קשרי סחר בחשמל ע שכנותיה. בקרב קובעי המדיניות רווחת‬ ‫ההנחה המדינית כי בעתיד הנראה לעי , קלושי הסיכויי להקי מערכת סחר בחשמל ע‬ ‫מדינות האזור. זאת, על א עתודות קרקע הגדולות המצויות, בעיקר בסיני ובמדבר הירדני,‬ ‫אשר היו יכולות לשמש לסחר מעי זה.‬ ‫משמעויות‬ ‫1. בשני העשורי הקרובי , תדרש ישראל להקצות שטחי קרקע בהיקפי עצומי‬ ‫בתו גבולותיה שלה, לצור הקמת מתקני לייצור חשמל. זאת, בשל הצור‬ ‫להדביק את הצריכה הגוברת, ובפרט בכדי להבטיח אמינות אספקה מוחלטת‬ ‫בשעות שיא הביקוש הספורות.‬ ‫ישראל נתונה בספק גדול, ולמעשה‬ ‫כזה בתו‬ ‫2. זמינות של קרקעות בהיק‬ ‫באיתור‬ ‫הסטאטוטוריי‬ ‫להתגברות הקשיי‬ ‫התרבו בשני האחרונות סימני‬ ‫קרקעות לצור זה.‬ ‫3. קיי אפוא סיכו ממשי ומחרי לכ , שהמשק הישראלי יימצא במשבר מערכתי‬ ‫בתחו אספקת האנרגיה.‬ ‫נזקיו ומחיריו של אותו משבר צפוי – א שלא יטופל כראוי על ידי מתכנני מדיניות האנרגיה‬ ‫של ישראל – כוללי :‬ ‫-61-‬
  • 18. ‫4. נגיסה בשטחי פתוחי בעלי ערכי סביבתיי , חברתיי וכלכליי גבוהי - לצור‬ ‫הקמת מתקני לייצור חשמל.‬ ‫5. ירידה באיכות החיי במרחבי שוני , ה בשל התכערות ויזואלית, תדמית של "חצר‬ ‫אחורית" בישובי קרובי למתקני , נזקי רעש וסכנות בריאותיות.‬ ‫6. הפסקות חשמל בלתי מבוקרות ומתארכות בשעות שיא הביקוש, שיסבו נזק כלכלי‬ ‫כבד למשק, יגרמו תסכול רב בציבור וא עלולות לגרו לפגיעה בגו ובנפש.‬ ‫לפיכ , יש צור קריטי בגיבוש אסטרטגיה לטיפול במשבר זה, המאיי על יציבות מערכת‬ ‫החשמל של ישראל. להל נבח מספר נקודות מוצא, אשר עשויות לאפשר את ההתמודדות‬ ‫ע משבר זה.‬ ‫פרוט הפתרונות האפשריי‬ ‫ישנ מספר פתרונות אפשריי למצב המשברי שתואר:‬ ‫1. צמצו ההשפעות החיצוניות של תהליכי ייצור החשמל: מעבר לשימוש בדלקי‬ ‫נקיי יותר, שימוש באמצעי סינו מתקדמי של גזי הפליטה, ומעבר לשימוש‬ ‫באנרגיה מתחדשת בת-קיימא – כל אלו יכולי לתרו לצמצו ההשפעות החיצוניות‬ ‫הנלוות לייצור החשמל החשמל בישראל. ואול , לתהליכי אלו נלוות מספר השלכות‬ ‫בה עלייה במחיר החשמל – ובכ השפעה רוחבית על המשק הישראלי ועל כושר‬ ‫התחרותיות של הכלכלה הלאומית בשווקי הגלובאליי , ובנוס , שימוש באנרגיות‬ ‫מתחדשות יגרור עלייה בצרכי הקרקע, וכ נחמיר את מצוקת הקרקע הקשורה‬ ‫בתשתיות אנרגיה.‬ ‫2. איתור עתודות קרקע נוספות, ובהיק משמעותי, לצור הקמת אתרי ייצור חדשי ,‬ ‫את ביקושי השיא‬ ‫ייצור בעל הספק מרבי, התוא‬ ‫באופ שיאפשר פיתוח מער‬ ‫החזויי לחשמל. היות ומדובר בשטחי קרקע בהיק כפול מזה המשמש כיו לייצור‬ ‫חשמל, וא יותר מכ , אשר בחלקו יהיה מצוי על חו הי (, הניסיו לנצל שטחי‬ ‫קרקע מופרי להקמת מתקני ייצור כמו ג גגות מבני לייצור חשמל מתאי פוטו-‬ ‫וולטאי , לא יוכל לספק את הביקוש. פתרו הגיוני לבעיה הינו יצירת יחסי סחר‬ ‫שברשות‬ ‫זמיני‬ ‫המדינות השכנות על מנת לאפשר שימוש בשטחי‬ ‫בחשמל ע‬ ‫)סיני, המדבר הירדני( לצור הקמת מתקני ייצור חשמל, אשר בחלקו יימכר ג‬ ‫לישראל. פתרו זה תלוי בגורמי חיצוניי רבי , שבעיקר התפתחות אווירה‬ ‫גיאופוליטית ומדינית שתאפשר זאת, גורמי שהדיו בה חורג ממסגרת דו"ח זה.‬ ‫3. הורדת ביקושי השיא לחשמל בישראל באמצעות התייעלות אנרגטית, חסכו‬ ‫והסטת עומסי משעות שיא הביקוש לשעות השפל.‬ ‫הגורמי הממשלתיי האמוני על תכנו ויישו מדיניות האנרגיה בישראל חייבי להבטיח‬ ‫כי יישמר לאור שני ארוכות איזו מושכל בי הצור לספק אנרגיה חשמלית אמינה ובטוחה‬ ‫21‬ ‫לבי‬ ‫למשק, ובי מחירה הסביבתי של מדיניות זו. המתח המחרי בי הביקושי העולי‬ ‫21‬ ‫יש לציי שלחברה הישראלית יש עניי רב בהמש המגמות שבגינ עולי הביקושי – עלייה ברמת החיי‬ ‫וגידול האוכלוסייה – א על פי שבטווח הארו מגמות אלה אינ בנות-קיימא‬ ‫-71-‬
  • 19. ‫ולהוות אתגר למשק החשמל של ישראל,‬ ‫צפוי להמשי‬ ‫משאבי קרקע וסביבה האוזלי‬ ‫לאור שני ודורות.‬ ‫פתרו בעיות אלו מחייב גישה מושכלת, אשר תעלה את משק האנרגיה של ישראל על פסי‬ ‫של פיתוח בר-קיימא. ההכרה בחשיבות תפיסת הקיימות הולכת ומשרישה בעול המפותח,‬ ‫שצוינו לעיל,‬ ‫והיא מחויבת המציאות. אי ספק, כי פעולה משולבת בשלושת המישורי‬ ‫האנרגיה ושימור‬ ‫להעלאת ישראל על מסלול הקיימות, לפחות בכל הקשור לתחו‬ ‫תתרו‬ ‫השטחי הפתוחי .‬ ‫הורדת ביקושי השיא‬ ‫לאור האמור לעיל, ישנו הכרח ברור ואקוטי, לפעול על מנת להוריד את הביקוש לחשמל‬ ‫בישראל, ובפרט, להורדת שיא הביקושי .‬ ‫יש להבהיר כי ישנה חשיבות רבה לכשעצמה, ג להורדת הביקוש הכולל לחשמל,, על מנת‬ ‫לצמצ את זיהו הסביבה והשגת חסכו כלכלי. אול , בזבוז הקרקע וההו , כמו ג הזיהו‬ ‫הרב הנגר עקב הפעלת יחידות הייצור בסולר ומזוט, ה תוצרי של המענה הנית בשעות‬ ‫להורדת‬ ‫אלו בעיקר באמצעות צעדי‬ ‫שיא הביקוש לחשמל. נית להשיג חסכו במשאבי‬ ‫ביקושי השיא.‬ ‫נית לחלק את השיטות לצמצו הביקוש לחשמל בשעות השיא למספר קטגוריות:‬ ‫1. התייעלות אנרגטית: הורדת עקומת הביקוש לכל אורכה, לדוגמה, באמצעות עידוד‬ ‫השימוש במכשירי חשמל יעילי או בבחינה מתמדת של הצרכי מול התוצרי של‬ ‫)‪ (Building management systems‬ה‬ ‫מכשירי החשמל. מערכות לניהול מבני‬ ‫דוגמא למערכת דינאמית המתאימה בכל רגע את עוצמות המיזוג, התאורה, החימו ,‬ ‫השאיבה, וכד' לצרכי הנקודתיי , ובכ מאפשרת צמצו בצריכת האנרגיה הכוללת‬ ‫צריכת‬ ‫של הבניי בכל שעות היו . המוקד בהתייעלות אנרגטית הוא בצמצו‬ ‫האנרגיה ולכ ההתייעלות נמדדת ביחידות אנרגיה, דהיינו קוט"ש. כאמור, עיקר‬ ‫משיאי‬ ‫המשבר נסוב סביב שיאי הביקוש ולכ נתמקד בדו"ח זה בהסטת העומסי‬ ‫הביקוש, ולא בהתייעלות אנרגטית כללית.‬ ‫2. הסטת עומסי : העברת ביקוש משעות שיא הצריכה לשעות פחות עמוסות, בכ‬ ‫ממותנות הבעיות שנמנו לעיל. המיקוד בהסטת‬ ‫ממותנת עקומת הביקוש ובהתא‬ ‫תימדד‬ ‫הינו בביקוש השיא הנמדד ביחידות הספק, אי לכ הסטת עומסי‬ ‫עומסי‬ ‫ביחידות הספק, דהיינו קילו"ווט או מג"ווט. נהוג להבדיל בי שתי שיטות עיקריות‬ ‫להסטת עומסי :‬ ‫א. ניהול ביקושי : ‪ .(DSM) Demand Side Management‬ביטול הדרישה‬ ‫הקיימי‬ ‫לחשמל בשעות העומס, למשל באמצעות הפעלת גנראטורי‬ ‫עקיפי , דהיינו‬ ‫נעשה באמצעי‬ ‫בחצרות מפעלי תעשייה. ניהול הביקושי‬ ‫דר תמריצי ותעריפי .‬ ‫-81-‬
  • 20. ‫ב. תגובה לביקושי : ‪ .(DR) Demand Response‬סוג דינאמי של ניהול‬ ‫ביקושי בו גו חיצוני )ספק האנרגיה או חברת ‪ (ESCO‬שולט באופ ישיר‬ ‫על צרכני החשמל ויכול לנתק עומסי לא קריטיי בשעות העומס. כ ,‬ ‫למשל, יכולה חברת חשמל לחבר אמצעי לא קריטיי , כגו מכונת כביסה,‬ ‫לקו נפרד, אותו נית לנתק מרחוק בשעת העומס.‬ ‫בכדי שההתייחסות למנגנוני לצמצו הביקושי תהיה משמעותית, יש לראות מנגנוני אלו‬ ‫כ"מקור אנרגיה" בפני עצמו. א הבעיה היא לגשר על הפער בי הביקוש להיצע, הרי שבניית‬ ‫תחנת כוח מגדילה את ההיצע, בעוד המנגנוני הנ"ל לצמצו ביקושי מאפשרי להגדיל‬ ‫את ההפרש בי ביקוש להיצע מבלי להגדיל את כושר הייצור. תוכניות התייעלות וניהול‬ ‫ביקושי בד"כ זולות יותר מאשר הקמת תחנות כוח בהספק דומה )הניסיו בארה"ב מצביע‬ ‫על עלות של 30.0$ לקוט"ש 'מיוצר' בהתייעלות אנרגטית או ניהול ביקושי , לעומת -60.0‬ ‫71.0$ לקוט"ש בתחנות כוח קונבנציונליות, ראו תרשי 7(, ה מורידות את צריכת הדלקי‬ ‫ופליטות הגזי ונית להפעיל תו זמ קצר. אמצעי אלו הכרחיי , בייחוד א מתייחסי‬ ‫פליטות‬ ‫למאמ העולמי לצמצו‬ ‫ברצינות להתחייבות עתידית של מדינת ישראל להצטר‬ ‫הפחמ .‬ ‫הגדלת ההיצע‬ ‫צמצו‬ ‫ביקושי‬ ‫תרשי 7 – השוואת עלות ייצור החשמל בעומסי מערכת שוני , אל מול עלות ההשקעה בפרויקטי של‬ ‫התייעלות אנרגטית, קרי עלות קוט"ש שנחס הצור לייצרו.‬ ‫מקור:‪Funding and energy savings from investor owned utility energy efficiency programs in California‬‬ ‫‪http://www.aceee.org/conf/07ee/ROSENFELD.pdf‬‬ ‫נבחי כי הקבוצות השונות מתאפיינות באמצעי מדיניות שוני : התייעלות אנרגטית נקבעת‬ ‫בחוקי , תקנות ותקני , מנגנוני ניהול הביקושי נשלטי בעיקר באמצעות תעריפי החשמל,‬ ‫ומנגנוני התגובה לביקושי נוצרי כאשר קיי שוק לחיסכו בחשמל. בהתא לכ מחולקות‬ ‫ג גזרות האחריות – משרד התשתיות הלאומיות מטפל בחוקי , התקנות והתקני , ולכ‬ ‫-91-‬
  • 21. ‫ציבוריי -חשמל אחראית לקביעת‬ ‫אחראי על נושא ההתייעלות, בעוד הרשות לשירותי‬ ‫התעריפי ה לחשמל וה לחיסכו בחשמל, ולכ אמורה לטפל במנגנוני הסטת העומסי .‬ ‫נושא ההתייעלות האנרגטית נמצא בטיפול, ולאחרונה א הוגש דו"ח רחב יריעה לממשלה‬ ‫על האפשרויות להתייעלות אנרגטית בישראל )א כי יישומו מתנהל באיטיות והתקצוב נמו‬ ‫לטיפול בשיאי‬ ‫)הרלוונטיי‬ ‫וניהול הביקושי‬ ‫מהדרוש(. מאיד , הטיפול בהסטת העומסי‬ ‫הביקוש( נופל בי הכיסאות ואינו מקוד בממשלה – משרד התשתיות אינו עוסק בכ כאמור,‬ ‫ואילו מנהל החשמל והרשות לשירותי ציבוריי -חשמל מטפלי בנושא באופ מינורי )ראו‬ ‫סקירה של התכניות הקיימות כיו והבעיות הכרוכות בה , להל (. זוהי מכשלה מהותית‬ ‫אחריות זה בכדי שהמלצות דו"ח זה‬ ‫בדר לטיפול בשיאי הביקוש ויש להסדיר תחו‬ ‫תהיינה אפקטיביות.‬ ‫את הפיתרונות נית לחלק ג על פי מש הזמ ליישו : מיידי, בינוני, וטווח ארו . בכדי‬ ‫לפתור את המחסור הנוכחי בחשמל יש להתמקד בפתרונות לטווח הקצר, א חייבי במקביל‬ ‫הבינוני והארו , אחרת נעמוד שוב בפני שוקת‬ ‫את הפתרונות לטווחי‬ ‫ג‬ ‫להתחיל לייש‬ ‫שבורה בעוד שני ספורות.‬ ‫המטרה המיידית: הפחתת הביקושי בשעות השיא )צהרי הימי החמי בשנה, וערבי‬ ‫הימי הקרי בשנה(. באופ תיאורטי הפחתת הביקושי בשיא נעשית באמצעות מנגנוני‬ ‫כלל חקיקה ותקינה‬ ‫בדר‬ ‫אלו דורשי‬ ‫והסטת עומסי . א אמצעי‬ ‫של ניהול ביקושי‬ ‫להפעיל מספר‬ ‫מורכבות האורכות זמ רב. בכדי לטפל במצב החמור בישראל כדאי ג‬ ‫מנגנוני של התייעלות אנרגטית כללית, הפועלי ג בשעות העומס וג בשעות השפל. יש‬ ‫להתמקד במנגנוני הניתני ליישו במהירות ובהשקעה יחסית נמוכה, וכ לתת מענה‬ ‫מיידי למשבר. היות ושיאי הצריכה קשורי בשימוש מוגבר במזגני )קירור בקי וחימו‬ ‫בחור (, הרי שמיקוד בהתייעלות אנרגטית במיזוג יביא לשיפור בעיקר בשעות שיא הצריכה.‬ ‫יתרונות נוספי – הפחתת הביקושי בשעות השיא, והתייעלות אנרגטית בכלל, יביאו למשק‬ ‫יעיל יותר, המייצר יותר בפחות תשומות, יקל לחצי פוליטיי וכלכליי בתקופה בה מחירי‬ ‫הדלקי תנודתיי , ויתמו בפיתוח שוק מקומי לטכנולוגיות התייעלות, שוק שימצא קוני‬ ‫31‬ ‫רבי בעול .‬ ‫משעות השיא.‬ ‫קיימת סתירה בי התייעלות אנרגטית והסטת עומסי‬ ‫יש לציי כי לעיתי‬ ‫למנגנוני מסוימי של הסטת עומסי יש מחיר אנרגטי – למשל, לתהלי אגירת קור בקרח‬ ‫)הפיכת מי לקרח בשעות השפל, ושימוש בקרח למיזוג בשעות השיא( יש איבודי חו‬ ‫הגורמי לכ שצריכת החשמל הכוללת תהיה גבוהה יותר מאשר במערכת מיזוג רגילה.‬ ‫31‬ ‫בארה"ב בלבד עמד שוק ההתייעלות האנרגטית ב-4002 על 003 מיליארד דולר, כאשר הצפי ל-0302 הוא‬ ‫של 007 מיליארד דולר. ראו: " ‪The Size of the U.S. Energy Efficiency Market: Generating a More‬‬ ‫‪.(2008) ACEEE ,"Complete Picture‬‬ ‫07062986=‪http://aceee.org/pubs/e083.pdf?CFID=3164052&CFTOKEN‬‬ ‫-02-‬
  • 22. ‫פרק ב: כלי מדיניות קיימים בישראל‬ ‫ישנ מספר כשלי שוק בתחו האנרגיה, א ע מספר תקנות רגולטוריות נית להפו כשלי‬ ‫אלו לתמריצי ולדרב פירמות בשוק להפו לסוכני אקטיביי הגורמי לצמצו הביקוש, ה‬ ‫בהתייעלות אנרגטית כללית, וה בניהול הביקושי והסטת משעות העומס.‬ ‫ציבוריי -חשמל‬ ‫על ידי הרשות לשירותי‬ ‫כיו‬ ‫המוצעי‬ ‫הנוכחיי‬ ‫להל פרוט ההסדרי‬ ‫להסטת עומסי :‬ ‫פסגה ניידת‬ ‫פסגה ניידת הוא תערי בו המחיר לאספקת החשמל במהל 001 שעות שנתיות בה עומס‬ ‫החשמל כבד ביותר, גבוה מאוד – פי 5.3 מתערי הפסגה הרגיל. בתמורה הלקוח זוכה‬ ‫בהנחה במחיר החשמל בשעות הפסגה והגבע בשאר השנה. ספק החשמל יתריע בפני‬ ‫הצרכ 4 שעות מראש על עליית התעריפי , והפעלת ימש לא יותר מ-4 שעות רצופות.‬ ‫מחיר כל קוט"ש במהל הפסגה הניידת נקבע מראש על בסיס ממוצע העלויות השוליות ב-‬ ‫001 השעות הקשות ביותר בשנה.‬ ‫הסדר זה הופעל לראשונה בגל הקור בינואר 8002.‬ ‫צרכ שיפחית את השימוש בחשמל בשעות השיא יקבל הנחה של %01 מהתערי )היה %4‬ ‫עד ינואר 8002(, צרכ שיפסיק לחלוטי את הצריכה בשעות העומס יקבל הנחה של %21.‬ ‫צרכ שיבקש להיכלל בהסדר א לא יעמוד בו ייקנס ב-%2.‬ ‫השלה יזומה )הסדר דיזל גנראטורי (‬ ‫הסדר זה מבוסס על הפעלה של גנראטורי פרטיי בשעות העומס, בתמורה מזוכה הלקוח‬ ‫על-ידי חברת החשמל עבור כל קוט"ש מיוצר, בהתא לתעריפי שעות המפורסמי באתר‬ ‫האינטרנט של חברת החשמל 42 שעות מראש.‬ ‫בנוס , חברת החשמל מחזיקה את הזכות להורות לצרכ להפעיל את הגנראטור בהתראה‬ ‫של ארבע שעות מראש. זכות זו תתאפשר בהיק של עד 001 שעות שנתיות, שבמהלכ‬ ‫יקבל הלקוח תערי תמרי גבוה במיוחד המחושב לפי עלות שולית בגובה 54 סנט לקוט"ש.‬ ‫יש לשי לב כי הסדר זה, על א שהוא מאפשר צמצו שיא הביקוש, וא גור לניצול טוב‬ ‫יותר של ההו במשק )שימוש בגנראטורי שג כ נמצאי בחצרות המפעלי (, הרי יש לו‬ ‫מונעי‬ ‫מפגעי רעש, וה‬ ‫יוצרי‬ ‫השפעות שליליות מבחינת איכות הסביבה. הגנראטורי‬ ‫בסולר, שהוא דלק מזה בפני עצמו, ובנוס לכ תחזוקת לקויה של הגנראטורי יכולה‬ ‫להביא לפליטה מוגברת של מזהמי . בעיה נוספת בהסדר זה היא כי אי מגבלה על הפעלת‬ ‫-12-‬
  • 23. ‫הגנראטורי א ורק ב-001 השעות הקריטיות בשנה ותמחור לקוי של הזיכוי לקוט"ש מביא‬ ‫צרכני להפעיל גנראטורי מאות שעות בשנה ובכ לגרו רווח כלכלי על חשבו ציבור צרכני‬ ‫משלמי (,‬ ‫במחיר הקוט"ש שכל הצרכני‬ ‫החשמל )הזיכוי על הפעלת הגנראטור מגול‬ ‫ולפלוט זיהו מיותר.‬ ‫השלת עומסי באמצעות ממסרי תת-תדר‬ ‫זהו מנגנו במודל 'תגובה לביקושי ' בו חברת החשמל יכולה לנתק מרחוק ובאופ אוטומטי‬ ‫אלא כמענה‬ ‫הביקושי‬ ‫בהסדר. בעיקרו הסדר זה אינו בא לצמצו‬ ‫שרשומי‬ ‫צרכני‬ ‫לשינוי מהיר בעומסי על רשת החשמל הגורמי לשינוי תדר הגנראטורי . הניתוק הינו לזמ‬ ‫קצר בלבד, המספיק למנהל המערכת לאז מחדש את הרשת על פי העומסי החדשי .‬ ‫לקוחות המצטרפי להסדר השלת העומסי מוכני להיות מושלי באופ אוטומטי מאספקת‬ ‫החשמל בעדיפות ראשונה, כאשר נוצרת חריגה בתדר במערכת. בתמורה ה נהני מהנחה‬ ‫בתערי החשמל החל עליה . ההשלה מתבצעת באופ אוטומטי וללא התראה, בכל פע‬ ‫שהתדר במערכת יורד מתחת לרמה מסוימות, באמצעות ממסרי המותקני ללקוחות‬ ‫בהסדר. בתמורה הלקוח נהנה מהנחה של %3 בתערי החשמל על כל הצריכה שלו,‬ ‫ומהבטחה כי לא יהיו במתקנו יותר מ-006 דקות אי אספקה בשנה )כולל ההשלות במסגרת‬ ‫ההסכ , לא כולל הפסקות מתוכננות(.‬ ‫המטרה היא לצר כ-006 מגוו"ט בהסכ , היק זה יבטיח שלא יתבצעו עוד השלות קווי‬ ‫אקראיות בשל ירידת תדר במערכת.‬ ‫תערי עומס וזמ‬ ‫הסדר תערי עומס וזמ )תעו"ז( מאפשר לגבות מהצרכני את העלות האמיתית של ייצור‬ ‫החשמל בשעות השונות של היו . הסדר זה מהוה את המנגנו הבסיסי לתמרו כלכלי של‬ ‫אלא‬ ‫משעות השיא לשפל, א ההסדר אינו מיועד להסטת הביקושי‬ ‫העברת ביקושי‬ ‫ומקבצי‬ ‫בעלויות הייצור. היות וכ , תחשיב התערי‬ ‫לחיוב מדויק כלכלית של הצרכני‬ ‫השעות נעשי על פי עלויות הייצור ולא כהיטל המיועד להסטת הביקושי . תעריפי התעו"ז‬ ‫חלי באופ מחייב על כל הלקוחות במתח-עליו ובמתח-גבוה ועל לקוחות במתח-נמו‬ ‫שצריכת החשמל השנתית שלה גבוהה מ-000,06 קוט"ש )תנאי אלו מכסי את הצרכני‬ ‫הגורמי לכ-%05 מהביקושי לחשמל,41 וכיו ישנו מהל להוריד את ס הצריכה השנתית‬ ‫בשימוש‬ ‫מחויבי‬ ‫החובה(. היות וכ משקי הבית אינ‬ ‫בכדי להרחיב את תחולת תערי‬ ‫בתעו"ז, בגלל שתערי תעו"ז אינו כדאי כלכלית לרוב משקי הבית רק מיעוט מבקשי לעבור‬ ‫לתערי זה. מעבר לכ , השתת עלות התקנת מונה התעו"ז על חלק מהצרכני ,51 ותשלו‬ ‫חדשי גבוה במעט עבור תעו"ז,61 מהווי ס כניסה, ולו רק פסיכולוגי, המרתיע חלק‬ ‫41‬ ‫ראו "ניהול ביקושי )‪ (DSM‬ואספקה, סיכו והמלצות דיו , פורו האנרגיה מס' 8", מוסד שמואל נאמ‬ ‫)7002(. ‪http://neaman.org.il/NeamanHeb/UpLoadFiles/DGallery/8122918364.pdf‬‬ ‫51‬ ‫בא שעו החשמל נמצא בתו הדירה, על הצרכ להעתיקו, על חשבונו, אל מחו לדירה.‬ ‫61‬ ‫לצרכ ביתי תשלו חדשי קבוע בס 21.51 שח, בעוד לצרכ תעו"ז התשלו הקבוע בס 03.12 )אתר‬ ‫חברת חשמל(‬ ‫-22-‬
  • 24. ‫מהמשתתפי הפוטנציאליי . יש לשקול שינוי התקנות כ שהמחיר לצרכ של התקנת מונה‬ ‫תעו"ז תהיה אפס ולא יהיו הבדלי בתשלו החודשי הקבוע, וזאת מתו הבנה שהחיסכו‬ ‫למשק מקזז תו זמ קצר את הפרש העלויות.‬ ‫כשלי בהסדרי הנוכחיי‬ ‫ההסדרי הנוכחיי לא עומדי ביעדי החדירה. בהסדרי השלת העומסי השוני ישנ 084‬ ‫מגוו"ט71 בעוד היעד הוא 000,1 )006 בממסרי תת תדר ועוד 004 בפסגה ניידת והסדר‬ ‫גנראטורי 81(, ותעו"ז ברירתי למשקי הבית כמעט ואינו קיי . להל נפרט את הכשלי שזוהו‬ ‫בהסדרי הנוכחיי :‬ ‫בעיה טכנית – הסדר פסגה ניידת נית בהתראה של 4 שעות מראש. זו התראה קצרה מידי‬ ‫עבור מפעלי תעשייה רבי . התראה ארוכה יותר )8 שעות(, או הסדר בשתי מדרגות זמ , 4‬ ‫שעות בהנחה גדולה על התערי , ו-8 שעות בהנחה קטנה יותר, יאפשרו למפעלי נוספי‬ ‫להצטר להסדר.‬ ‫השלת עומסי יזומה – מטרתה להפחית הספק בשעות שיא הביקוש, א התמחור נעשה‬ ‫לקוט"ש. מכא שהכלי אינו מתאי למטרה – כפי שצוי לעיל, הספק נמדד בקוו"ט או מגוו"ט,‬ ‫ולכ יש לתמחר את ההסדר על פי ההורדה בהספק המבוקש ולא בכמות החשמל שנחסכה‬ ‫כפי שנמדדה בקוט"ש. פיתרו אפשרי הוא הכנסה של שיא הביקוש כחלק מחישוב חשבו‬ ‫שיא‬ ‫החשמל )למשל: שיא הביקוש כפי שנמדד בשעות הפסגה באותו החודש ‪ X‬תערי‬ ‫הביקוש(. התערי יבוא על חשבו מרכיבי אחרי בחשבו החשמל, כ שסה"כ תעריפי‬ ‫החשמל לא יעלו. יש הגיו כלכלי בתמחור זה – מחיר כמות החשמל מכסה את עלויות הייצור‬ ‫השוטפות, ואילו מחיר שיא הביקוש מטרתו לכסות את עלויות ההו להקמת יחידות ייצור‬ ‫חדשות.‬ ‫בעיית שיווק – אי מספיק הבנה של ההסדרי בקרב קהל היעד. הפיתרו : פישוט התהליכי‬ ‫ומהל הסברתי. הסדר התעו"ז הביתי, למשל, מורכב מידי )ישנ 9 שעתוני שוני ל-9‬ ‫מחירי לחשמל...(, כ שאזרח מ השורה מתייאש עוד לפני שבח את כדאיות ההסדר. כיו‬ ‫נעשה תהלי חשיבה במסגרתו הסדר התעו"ז למשקי הבית יהפו פשוט יותר. יש ללוות‬ ‫מהל זה במסע פרסו בקרב מצטרפי פוטנציאליי כדי לנצל פלח שוק זה.‬ ‫71‬ ‫ראו דוח מבקר המדינה, 95ב לשנת 8002, פרק משרד התשתיות, עמ' 7121.‬ ‫81‬ ‫מתו "ניהול עומס בצד הביקוש", ישראל מובשבי . הוצג בפני פורו האנרגיה של מוסד שמואל נאמ‬ ‫)7002(. ‪ftp://132.68.13.3/events/energy_forum/26.12.07/movshowich.pdf‬‬ ‫-32-‬
  • 25. ‫פרק ג: פתרונות מוצעים‬ ‫בפרק זה נביא הצעות לפתרונות, אמצעי נוספי כפי שאפשר ללמוד מהניסיו בחו"ל.‬ ‫הסברה וחינו‬ ‫נית להשיג חיסכו ניכר בצריכת החשמל בשעות השיא באמצעי פשוטי כגו כיבוי מזגני‬ ‫ואורות ביציאה מחדר או ממשרד, שימוש מושכל בתרמוסטט המזג לטמפרטורה ממוצעת‬ ‫לאומי למע התייעלות אנרגטית‬ ‫הסברה וחינו‬ ‫שאינה קרה או חמה מידי, וכד'. מער‬ ‫והסטת עומסי יכול להבהיר את נקודות הכשל ולגייס את הציבור לצמצו הבזבוז.‬ ‫במסגרת צריכת החשמל ישנו חלק לא זניח שהוא בזבזני ושנית בעליל לוותר עליו בלא‬ ‫עסקיי , וברמת‬ ‫פגיעה משמעותית באיכות החיי , באינטרסי‬ ‫שתהיה כרוכה בכ‬ ‫כלל ההימנעות מהצריכה הבזבזנית מביאה תועלת‬ ‫לציבור. יותר מכ : בדר‬ ‫השירותי‬ ‫כלכלית ועסקית ברורה, בי א מדובר בעסק תעשייתי ומסחרי ובי את מדובר במשק בית.‬ ‫הפעלת תאורה לא הכרחית באמצעו של יו‬ ‫של סוגי צריכה כזו ה‬ ‫העיקריי‬ ‫המייצגי‬ ‫בהיר; מיזוג אוויר מיותר או מוכוו לטמפרטורות מוגזמות; הפעלת ציוד טכני, תעשייתי‬ ‫ולוגיסטי לא נחו בשעות העומס, כשאינו מתוחזק ליעילות אופטימלית, או בלא מיצוי מלוא‬ ‫קיבולתו; אחזקת מערכות מחשוב ותקשורת בעלות שימוש מוגבל או נדיר במצב דלוק; ועוד.‬ ‫מכא שמסע שכנוע תקשורתי-ציבורי רחב, מלווה באמצעי הסברה חכמי , הפונה ג לרגשי‬ ‫לאפשרויות‬ ‫להיות ערי‬ ‫לצרכני‬ ‫ההזדהות החברתית ולמצפו הקולקטיבי, והמכוו לגרו‬ ‫הויתור על צריכה מסוג זה יכול להביא שיפור מיידי בשימוש בחשמל ברחבי האר , עד כדי‬ ‫ירידה של %51.91 כל מה שדרוש כא מצד הצרכ הינו מודעות, רצו ומיומנות אנושית. הכרה‬ ‫ג בער הכלכלי הלא זניח של פעולה זו יכולה לחזק את המוטיבציה לפעול.‬ ‫נכו הוא, כי בציבור מורגשת בדר כלל התייחסות צינית וספקנית כלפי הצעות הנשענות על‬ ‫למע מטרה חברתית, והמנסות לפנות אל רגשות מצפו‬ ‫התגייסות וולונטרית של המוני‬ ‫קולקטיבי. הצעות כאלו נדחות בדר כלל כבלתי סבירות וחסרות תוחלת. אנו איננו סבורי‬ ‫כי ספקנות זו מוצדקת מראשיתה: פעולה תקשורתית רחבת היק ומתוכננת היטב ובאופ‬ ‫מקצועי עשויה להביא לשינויי בדפוסי התנהגות בכיווני המוצגי כא . אנו סבורי כי מסע‬ ‫שכנוע תקשורתי עשוי ובנוי נכו יוכל להביא הישגי ניכרי – להערכתנו עד כ-%01 ירידה‬ ‫בביקושי השיא.‬ ‫יש עוד להדגיש, כי הסיכוי לחולל שינוי התנהגותי הוא גבוה מאוד במיוחד בארגוני גדולי ,‬ ‫חברות היי-טק, מרכזי קניות ומסחר, מפעלי תעשייה, חברות מסחריות, מוסדות ציבור וכד'.‬ ‫זאת, משו שהדר לחולל שינוי זה אצל צרכני כאלה איננה כרוכה בפניה ישירה אל‬ ‫91‬ ‫לדוגמא, בדוח שהוגש ל-‪ DOE‬נמצא כי משקי הבית יכולי לצמצ את ביקושי החשמל בכ-%51 א ורק‬ ‫כתוצאה מהתקנת מונה זמ אמת ושינוי ההתנהגות שנגר בשל התצוגה המעודכנת. ראו " ‪Pilot Evaluation‬‬ ‫‪Danny S. Parker ,"of Energy Savings from Residential Energy Demand Feedback Devices‬‬ ‫ואחרי )8002(. ‪http://www.fsec.ucf.edu/en/publications/pdf/FSEC-CR-1742-08.pdf‬‬ ‫-42-‬
  • 26. ‫המשתמש הבודד בחשמל, אלא אל הארגו כולו, מתו כוונה למנות אנשי מסוימי שיהיו‬ ‫"ממוני אנרגיה"02 בארגוני ועליה תוטל המשימה להניע תהליכי חיסכו בתו החברות‬ ‫ולבקר את יישומ .‬ ‫במקביל, יש לפעול בתחו החיסכו במשקי הבית. לדעתנו, ג כא נית להשיג רבות, אול‬ ‫מבחינת אופ התחשבותו בפסיכולוגיה של‬ ‫כ מסע הסברה מפוקח וחכ‬ ‫יש להפיק לש‬ ‫הקהל הרחב. בי המסרי העיקריי בפניה לאזרחי יש לכלול: הימנעות מוחלטת מהפעלת‬ ‫מכונות כביסה, מייבשי , תנורי ודודי קיטור בשעות השיא; מזעור משכי הפעלת מיזוג אוויר‬ ‫בשעות השיא; הקפדה על כיבוי אורות ומערכות תקשורת מיותרי בשעות היו ; ועוד.‬ ‫עלול להתברר כחסר תועלת, ולא‬ ‫יש לזכור כי לשיטה זו מגבלות רבות – שכנוע המוני‬ ‫חסרות דוגמאות למסעות הסברה כושלי . ישנה ג חוסר יעילות מסויימת בפנייה למיליוני‬ ‫אנשי שחלקו של כל אחד בצריכת השיא הוא קט . א בסופו של דבר, ההשפעה המצרפית‬ ‫של המיליוני היא משמעותית ומהווה כשני שליש מהביקושי )משקי הבית והמגזר‬ ‫המסחרי/ציבורי(, ולכ יש חשיבות רבה לקמפיי מסוג זה.‬ ‫לסיכו : על ממשלת ישראל לפתוח בטווח המיידי בהפעלת מערכות פרסו , הטמעת‬ ‫מידע ושכנוע ציבורי בתחו ההתנהגות הצרכנית, וכ לעודד פיתוח מוסד "ממונה‬ ‫אנרגיה" בארגוני , על פי המתווה שהוצג לעיל.‬ ‫תמריצי כלכליי ותעריפי‬ ‫בהיק‬ ‫הוא, על פי כל ההערכות, ישי‬ ‫עיקרו התמרו הכלכלי של התנהגות חסכנית ג‬ ‫12‬ ‫נית להפעיל עיקרו זה בשתי‬ ‫ספורות.‬ ‫משמעותי בראייה לאומית בטווח זמ של שני‬ ‫תצורות שונות: האחת מבטאת ענישה על צריכה בזבזנית; האחרת מבטאת מת תמורה‬ ‫לצריכה חסכנית. ע זאת, ברור כי מדובר כא על עיקרו יסוד משות . התצורות ה :‬ ‫עיקרו התגמול השלילי )הענישה(: זו שיטה שבה תמרו הצרכ להתנהגות נכונה‬ ‫א.‬ ‫יימנע מההתנהגות החסכנית‬ ‫בא מכוח מניעת ענישה תעריפית שתחול עליו א‬ ‫שעות‬ ‫ע‬ ‫בצריכה בשעות השיא. השיטה כוללת קביעת תעריפי חשמל משתני‬ ‫היממה )תעו"ז( והחלת על מרב צרכני במשק, תו שאיפה להגיע להפעלת ג‬ ‫במשקי הבית.‬ ‫02‬ ‫על פי תקנות מקורות אנרגיה, יש כיו חובה על כל מפעל שצריכת האנרגיה שלו מעל 003 טו שווה ער‬ ‫מזוט או תאגיד )בכל גודל(, למנות אחראי לקידו הצריכה היעילה של אנרגיה. על האחראי לדווח אחת לשנה‬ ‫למשרד התשתיות אודות שימושי האנרגיה במפעל. א היות ואי בודקי דוחות אלו, חלק מהאחראי מהווי‬ ‫עלה תאנה ואינ מקדמי התייעלות במקו העבודה. אנו קוראי להרחיב את תחולת התקנות, ובמקביל לחזק‬ ‫את האכיפה ולהעניש כל מפעל שלא ידווח כראוי.‬ ‫12‬ ‫בשנת 1002, בעת משבר האנרגיה בקליפורניה, הופעלו מספר תוכניות, כולל תוכניות לתמרו כלכלי.‬ ‫החיסכו בחשמל היה %41 כאשר רובו הגיע מתכנית לתמרו כלכלי, 02/02. ראו " ‪Saving Electricity in a‬‬ ‫‪ ,(2005) OECD/International Energy Agency ,"Hurry‬עמ 111.‬ ‫‪http://eetd.lbl.gov/ea/akmeier/pdf/saving-electricity-in-a-hurry.pdf‬‬ ‫-52-‬